ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
הקדשתו של ישעיהו כנביא הייתה חלק מרצף מאורעות שארעו באותה העת. האירועים האחרים שהתרחשו במקביל היו:
1. עוזיהו מלך יהודה התפרץ אל הקודש ונצטרע. בהפטרה מצינו "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (ישעיהו ו' א). ומסביר רש"י בעקבות התרגום- כשנצטרע. והדברים מבוארים בדברי הימים "וּכְחֶזְקָתוֹ (של עוזיהו) גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית ... וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל יְקֹוָק לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת:... וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ" (דברי הימים ב כ"ו טז-יט).
2 . עמוס, כנראה, הפסיק להנבא (לדורות, תחילת נבואתו של עמוס מתוארכת בפסוק הראשון של ספרו "שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ" ומסתיימת בתאור הרעש בראש הפרק האחרון, תאור מקביל לפרקנו).
3. התרחשה רעידת אדמה חזקה באיזור ירושלים. רעידת האדמה מתוארת בפסוקים בלשון זו "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן" (ישעיהו ו' ד). ובסדר עולם רבה מוסבר " והוא (הקדשת ישעיהו כנביא) היה ביום הרעש" (פרק כ). רעידת אדמה זו נחרטה עמוק בתודעתם של אנשי ירושלים. לכן זכריה הנביא, שניבא בתקופה הפרסית, מאות שנים אחרי ישעיהו, כשהוא מדבר על הגאולה העתידית ועל רעידת אדמה שתהיה חלק מאותו תהליך גאולה מזכיר גם הוא את המאורע הטראומטי. וז"ל:
"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְּבָּה: וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (זכריה י"ד ד-ה).
המעניין הוא שגם עמוס וגם ישעיהו בהקשר של רעידת האדמה - הרעש מנבאים גם על אסון נוסף והוא גלי ים שעולים על החוף ברעש נורא ומציפים את מקומות הישוב. עמוס מנבא "הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יְקֹוָק שְׁמוֹ" (ה' ח) וישעיהו מנבא "וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת...וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת יָם וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ צַר" (ה' כה-ל).
ההתגלות המתוארת, בפרשתנו, פרשת יתרו שמשמעותה מתן תורה, העלאת עם ישראל ובעקבות כך, העלאת העולם למדרגה רוחנית חדשה, העמידה בפנינו אתגר ושאיפה לתקון עולם במלכות שדי. עשרת הדיברות הפכו לסולם ערכים מחייב, לכל יהודי ולזרקור שאמור להאיר את דרכו בכל אשר יפנה. בהקדשתו זוכה ישעיהו לגילוי שכינה כהמשך ומכוח מעמד הר סיני. מתוך כך, ישעיהו חוזה בנבואתו, חזון של שלום, שלום העולמי, שירושלים והמקדש תופסים בו משמשים בו כמרכז העם היהודי שמפיץ תורה לכל העולם. עמוס, מסיים את נבואתו, תוך כדי קבלת נבואה שמשמעותה גילוי שכינה, לאחר שהביא לעולם בנבואתו את הדרישה לצדק ומוסר חברתיים, תוך כדי הצבת סולם ערכים חברתי שעד היום האנושות עוד לא הצליחה לישם אותו.
בענווה שמתבקשת בשעות מעין אלה, נתפלל כולנו לחידוש הנבואה, ולהמשך תיקון העולם על יסוד התגלות דבר ד' מאז מתן תורה ב"עשרת הדיברות" ועד סוף הנבואה וחזון הנביאים המזהירים " זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים" (מלאכי ג' כב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
