ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
בין שני קטבים נעה פרשתנו: מחד, המעמד האדיר, הנורא, יסוד העולם ממש: 'וירד ה' על הר סיני', והדגש האלוקי המקדים את מעמד הר סיני 'וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים', דגש המצטרף לקביעה 'בני בכורי ישראל', ומאידך, במין ניגודיות חריפה כל כך, פותחת הפרשה ואף נקראת על שמו של גוי הבא מבחוץ, אמנם גוי 'מיוחס' - חותן משה, אך מכל מקום אורח זה מסדר לנו את סדרי הסנהדרין, את מעלות הדיינים, ועוד מצרף המלצה: רק כדברַי 'העסק יעבוד'.
ומתמיה הדבר: מדוע לא השאירה אותנו התורה בפרשת מתן תורה עם דברות ה', עם הקולות והברקים, בהתייחדות המקודשת לקודשא בריך הוא, אורייתא וישראל בלבד? מדוע היה צריך להכניס את הסיפור של יתרו דוקא באמצע 'יום חתונתו ויום שמחת לבו'. מה היה נגרע לוּ היה נדחה האורח החשוב למקום אחר בתורה ושם מתקן את תיקוניו הטכסיים?
מובן, שבמבט סודי, פנימי, אין כל קושיה, שהרי כל אות ואות בתורה נמצאת במיקומה המדוייק, כדברי הרמב"ן בסוף הקדמתו לתורה על פי הזוהר, מפני שהתורה בכללותה מופיעה את שם ה': 'כל התורה שמותיו של הקב"ה', ולכן היתה פרשת יתרו חייבת להיות כתובה כאן, אלא שהסברה כזו אין די בה, עם כל עמקה, מפני שאחריה אין כל מקום ללימוד פשטי המקראות.
לכן נדרשת הסברה ובה התייחסות למיקומה של פרשת יתרו בסמיכות לפרשת מתן תורה.
אלוקינו, מלך העולם
כשאנו שותים מים, אוכלים מלפפון, או מקיימים אחת מהמצוות - מטבע הברכה שתקנו לנו חכמים מכיל בתוכו שתי אמיתות יסוד ביחס לקב"ה:
באחת, הקב"ה הינו אלוקינו, שלנו, דהיינו שהתגלותו לעולם כולו הינה וודאית רק דרך מהלך חייהם של בניו, עם ישראל. זוהי אותה 'התגלות דרך ההיסטוריה' המדוברת כל כך על ידי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, ועל ידיה אנו יכולים בכלל לדבר, לתאר את מעשה ה' – דרך התגלות רצונו בישראל עמו.
לעומת דרך זו, התגלותו כבורא עולם מעידה אמנם על גודל חכמתו ותוקף יכולתו, אך לא על גילוי רצונו המפורט. בבריאתו את הסוסים ואת עצי המישמש אין רצונו מבריותיו ברור כל כך כמו ביציאת מצרים, הכניסה לארץ, מערכות השכר והעונש המתגלות בהיסטוריה של בנין וחורבן, גלות וגאולה.
מאידך ברור, שהתורה אינה, והקב"ה אינו, רק 'עסק' של עם ישראל. ריבונו של עולם, כשמו כן הוא – ריבונו של העולם כולו. לכן בברכה שתיקנו לנו חכמים, מלבד היותו של ה' 'אלוקינו', אנו מזכירים את שבחו גם על כך שהוא 'מלך העולם' כולו. גם של בעלי החיים, גם של הצומח, גם של הגויים, גם של יתרו – וגם אם הוא כהן לעבודה זרה - הוא מלך העולם:
'לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עשֶׂה כָל אֵלֶּה'. (ישעיה פרק מ"ה)
סוף מעשה במחשבה תחילה
סיבוכינו התכופים עם האנטישמיות של הגויים לאורך דורות רבים, כמו גם תסביכיהם של יהודים הרוויים גויוּת מחשבתית בדורנו משכיחים מאיתנו לא פעם את מגמתה של התורה ואת מגמתם של ישראל להיות אור לגויים.
קשה מאד בתוך מאבקי הישרדות של לחיים או למוות לזכור, כי אויבינו אלו, הם גם הכתובת אליה מכוון אותנו הקב"ה – 'כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'. מגמתנו היא תיקון העולם כולו, וכשבא גוי 'מומחה' לכל עניני עבודה זרה ומודה 'על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל עמו', אנו מתחממים לאור העתיד המתוקן הזה, שנראה כל כך רחוק בינתיים.
מבחינה זו, הגעתו של יתרו לעם ישראל יותר ממה שהיא מתמיהה היא מבטיחה, ודוקא לפני מתן תורה, מפני שיש בה מן העתיד אליו מכוונת התורה, בבחינת התנוצצות שמאירה לשעתה, ועניינה להראות שהעתיד לבא כבר כאן, הוא אפשרי. לאור התנוצצות זו ניתן לצאת לדרך הארוכה ארוכה עד שיאיר העולם כולו מאור ה'.
למרות מצבי היחסים המשובשים עם ארצות הגויים ותרבותם, סקירה קלה במבט היסטורי תגלה כי מפעלו הזעיר של אברהם אבינו הקורא בשם ה' לבדו הגיע לידי ידיעת אחדוּת ה' גם באיים רחוקים, דרך ה'בנות החורגות' שלנו, הנצרות והאיסלאם. ישנם אטלסים המראים את התפשטות האמונה באל אחד החל מאלפיים שנה לפני הספירה, בערך תקופת אברהם אבינו, ועד ימינו, וניתן לראות איך נקודה זעירה במזרח התיכון התפתחה ל'כיבוש' רוב המרחב המיושב בכדור הארץ.
וכך, 'נעיצת' המנוף עמוק בתחתית עולם האמונות והדעות והפיכתו משם, הן על ידי אמירת פרעה, אכן בעל כרחו, 'ה' הצדיק', או הצדקת יתרו, הכהן לכל מיני עבודות זרות, את הנהגת ה' עם מצרים – אלה דוקא המרחיבים את יריעת התפשטות שם ה' בעולם, מבחינה מסויימת ביתר חידוש ורעננות מאשר אמונתם של 'צדיקים מלכתחילה'.
זאת מפני שגדולי עולם כפרעה או יתרו העומדים מנגד לאמונה בה' ממוטטים את ארמון הכפירה עם הודאתם במלכות ה'.
אותו מלך מצרים ואותו כהן לעבודה זרה שהודו במלכות ה', פתחו את הפתח למתן תורה. זאת מפני שהתמוטטות המבנה האנטי אלוקי בראשו עמדו ביטל את החסימות שעמדו בפני האורה האלוקית מלהתפשט עד קצוי ארץ, ומרגע שהצטרפו לאמונה בגדלות ה' – כעת יכולה התורה להינתן ומלכות ה' לשרור בשלמות, ובכח גדול יותר דוקא מפני ההתנגדות הראשונית שלהן לאמונה – שבטלה ועברה מן העולם. (זהר שמות דף ס"ז עמוד ב')
סוד התהפכות זה הוא המניע את הכוחות העצומים בעלי האורות המנצנצים, הלוכדים בברק החלול שלהם נפשות רבות, שדוקא אותה ריקנות שממהרת להימצא מתחת למעטה הקידמה הקוסם דוחפת את המאוכזבים למציאת האמת הגדולה יותר והעמוקה יותר – מתוך חשיפת הריק שבחוסר האמונה.
לקדוש ברוך הוא יש זמן מאז ועד היום, ואף אנו נהיה בעלי סבלנות ואורך רוח, בעלי גבורת אמונה לפעול להארת עולם ותיקונו השלם במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
