^ 1.נשמח להארות, הערות, והוספות: [email protected]. ניתן לקבל את המאמר בפורמט PDF.
^ 2.על חשיבותו של הרמח"ל ותורתו בדורנו – ראה להלן עמ' 9.
^ 3.מתוך מאמרו של הרב משה צוריאל שליט"א, לימוד סתרי תורה, משנתו של מאור הדור הראי"ה קוק.
^ 4.מפאת חשיבות העניין, נביא כאן הרחבה קצרה בעניין יחס הרצי"ה והרב הנזיר, לאישי אקדמיה בכירים:
בין שומעי לקחו הרבים של הרב הנזיר זצ"ל, ניתן היה לראות גם אנשי שם, מובהקים בתחומם אשר ראו בו, באיש הפלא, את מורם ורבם. כתב תלמידו, פרופ' אשר אנדרה נהר ז"ל (תרע"ד-תשמ"ח), מבכירי אישי הרוח שביהדות צרפת וממחוללי זרם לימוד המהר"ל באירופה, כתב אודותיו (הקדמת ספר 'רואה אורות' לפרופ' חיים ליפשיץ): "מורה דורנו, מורי ורבי מרן רבי דוד כהן, הרב הנזיר זצ"ל, מחבר הספר הנפלא "קול הנבואה" שהואיל בטובו ובענוותנותו לקבל את פני כמה פעמים בסוכתו ולשתפני בשיעוריו בליל הושענא רבה..." (וראה גם מאמר של אנדרה נהר המתאר בקווים מעטים את הרב הנזיר בספרו "ובכל זאת" וכן את מכתבו הנלהב אודות הספר "קול הנבואה" – 'נזיר אחיו' – כרך א').
פרופ' שמואל הוגו ברגמן ז"ל מהאוניברסיטה העברית, מומחה בתורת ההיגיון היה בא לשמוע מהרב הנזיר את הפירוש ה'נכון' של הפילוסוף עמנואל קנט. כמו כן, הרב הנזיר שוחח ארוכות עם אברהם יהושוע השל, שסוגיית הנבואה משכה את לבו... ופעם, חתם 'הנזיר' שיחה ארוכה עם א"א (לואיס) פינקלשטיין, בדברים: "יהי רצון שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהינום" (ע"פ יומא פז.) (מובא אצל פרופ' דב שוורץ). גם עם פרופ' גרשום שלום, ערך הנזיר שיחות רבות, אם כי, כמובן שהם לא ראו את הדברים 'עין עין', וכך כתב הרב אליעזר מלמד (פורסם בעיתון "בשבע" גיליון 479): 'פגישת הרב הנזיר ופרופ' גרשום שלום: סיפר הגאון הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, שפעם אחת נכנס חוקר הקבלה המפורסם פרופ' גרשום שלום אצל אביו - הרב דוד כהן הנזיר זצ"ל, תלמידו המובהק של אור ישראל וקדושו מרן הרב קוק זצ"ל, ושוחחו ביניהם במשך שעות בכבוד וידידות. בסיומה של השיחה פנה הרב הנזיר אל פרופ' שלום ואמר לו בחיוך: "רב גרשום, אתה תוכל להיות בוכהלטר (מנהל פנקסים) מצוין של ספרי הקבלה, אבל מקובל ממש לעולם לא תהיה". אגב, פרופ' שלום כנראה לא נפגע מכך, שכן כתב מספר פעמים שהמקובל החי היחיד בדור הוא הרב קוק. כל השאר הם יודעי קבלה חשובים ונכבדים, אבל לא מקובלים (כעין האר"י והרמח"ל וכיוצא בהם).
"בהקשר לזה אזכיר את פרופ' רבקה ש"ץ אופנהיימר ז"ל, שהייתה מגדולי חוקרי הקבלה והחסידות, ומתלמידותיו החשובות של פרופ' גרשום שלום. היא הייתה רגילה לבוא במשך שנים אחת לשבוע אל מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל כדי ללמוד עמו. גם אני ראיתי אותה שם מספר פעמים ממתינה להיכנס אל הרב, ובתור בחור צעיר מאוד לא הבנתי מה האישה הזו עושה שם תמיד. סיפר לי חברי, הרב זאב סולטנוביץ', שפרופ' רבקה ש"ץ סיפרה לו שפעם פגש אותה פרופ' שלום באוניברסיטה ושאל לשלומה ולמעשיה, ובתוך דבריה סיפרה לו שהיא לומדת עם הרצי"ה קוק. פרופ' שלום הרהר מעט ואמר בצער מסוים: "רבקה, מה שאת זוכה, אני לא זכיתי".עוד סיפרה פרופ' ש"ץ, שהיא ידעה את דעתו הביקורתית מאוד של הרצי"ה כלפי מחקריו של פרופ' שלום, (למשל, מאמר 'התורה והגאולה' – ב'לנתיבות ישראל' - הערה ש.ה) ואף על פי כן, לא שמעה מהרצי"ה מילה שלילית אחת על פרופ' שלום. היא העריכה מאוד את מידת הגבורה שלו, שידע להתאפק ולא לנסות להשפיע עליה בדבר זה. ההיכרות של פרופ' רבקה ש"ץ עם הרצי"ה, הניבה לימוד מעמיק בכתבי הרב זצ"ל וסדרות של הרצאות באוניברסיטה העברית שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי מאות סטודנטים. היא גם סיפרה שעמיתיה הפרופסורים אמרו לה בקנאה: "רבקה, כשאנחנו רואים קבוצה של סטודנטים עומדת בלהט ויכוח ודיון, אנחנו יודעים שהם יצאו מהרצאה שלך על הרב קוק". היא הכינה טיוטה של מבוא נרחב למשנת הרב קוק, ולא הספיקה להשלימו עד שהמחלה הכריעה אותה. (כך גם ארע למחקרו האדיר של פרופ' יוסף בן שלמה ז"ל, על תורת הרב זצ"ל – וחבל על דאבדין. – הערה ש.ה)