ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רשב"א (ד"ה אמר ליה) הביא את דברי רבא בהמשך הגמרא שמציין שאישה אינה מתגרשת אם בעלה נותן לה גט ואומר שהנייר יישאר להיות שייך לו, ורק האותיות שבגט שלה. והקשה שגם כשאדם נותן גט לאישה, ואת החומר שממנו עשוי הגט, הוא לא נותן לה בתור גט, אלא נותן לה בתור פירעון החוב, הוא בעצם אומר שהגיליון יישאר שלו, ואותו הוא נותן לה לצורך אחר, ואם כן הגט צריך להיות פסול באופן זה?
תירץ הרשב"א שאמנם, אם אכן כוונת הבעל לתת לאשה את הגט רק לצורך פירעון הכתובה, האישה לא תהיה מגורשת, ורק אם הבעל נותן לאישה את הגט על מנת שהיא תתגרש בו, רק שהוא אומר לה שהוא נותן לה גט בשווי גבוה, והוא מבקש שהיא בתמורה תמחל לו על הכתובה, אז הגט מועיל.
רמב"ם (גירושין ח, טו) לא הזכיר כלל בדבריו שהאישה מוחלת בתמורה, והאחרונים נדרשו לשאלה מדוע. מעשה רוקח (שם) ורש"ש (על הגמרא שם) ביארו שניתן לתרץ את קושיית הרשב"א בדרך אחרת: במקרה שהבעל משאיר את הנייר שלו, יוצא אכן שה'אותיות פורחות באוויר', אך כאן הבעל נותן לאשה את שטר הגט, אלא שהוא רוצה תוך כדי גם לפרוע לה חוב אחר, ואין בכך כל בעיה כיון ששטר הגט בסופו של דבר יהיה שייך לאישה, והוא היה יכול לתת שטר בשווי של פרוטה ואפילו פחות, ולכן אין הכרח שהיתרה תינתן בתורת גט.
כך גם עולה מתוספות (ד"ה התקבלי) שספק הגמרא הוא האם נתינת גט חייבת להיות רק לשם גירושין, ולא לשם דבר אחר, או שהיא יכולה להיות גם לשם עניין אחר כמו פירעון הכתובה. ומסקנת הגמרא לפי הסבר התפארת יעקב היא שכיון שתשלום הכתובה הוא חלק מתהליך הגירושין, לכן נתינת הגט יכולה להיות גם לשם פירעון הכתובה.
בספר 'גט פשוט' (לרב משה בן חביב סימן קכד אות מה) כתב, שלפי דברי הרשב"א, אם הבעל אומר לאשה 'התקבלי גיטך ופרעון כתובתך בזהב שבגט', האישה אינה מגורשת כיון שבמפורש הוא אמר לה שהוא נותן לה את הגט לצורך פירעון, ולא בתמורה למחילה שלה.
ט"ז (אבן העזר קכד, יח) כתב שלשיטת הרשב"א פירעון הכתובה יועיל רק במקום שבו לא מגרשים בעל כורחה של האישה, כיון שהמחילה על הכתובה תלויה בהסכמתה של האישה.
סיכום: אדם הנותן גט בשווי גבוה לאשתו, ואומר לה סתם 'הרי גיטך וכתובתך' היא מגורשת, ולדעת הרשב"א זה עובד מצד מחילת האישה על הכתובה. לפי זה כתבו חלק מהאחרונים שצריך שנתינת הגט תהיה מדעת האישה, וכן שלא יאמר הבעל במפורש שהיא מקבלת את שווי הגט בתור פירעון כתובה. לעומת זאת יש שלמדו שהרמב"ם ותוספות חולקים על דברי הרשב"א, וסוברים שמסקנת הגמרא היא שנתינה כזו מועילה הן לגירושין והן לפירעון הכתובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
