ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הפעם נעסוק בשאלה הכללית: מהי הדרך המומלצת, לענ"ד, לטיפול בסוגיה החשובה של הגיור?
במציאות ימינו, החברה הדתית, על כל גווניה ומגזריה במדינת ישראל, איננה רואה בנושא הגיור תחום חשוב, מן המעלה הראשונה. לכל מגזר יש נושאים אחרים שנמצאים מבחינתו בראש סולם סדרי העדיפויות הלאומי. כדי לשנות זאת, על מדינת ישראל ומנהיגיה הפוליטיים מצד אחד, ועל המנהיגות התורנית מצד שני, לפתוח במסע הסברה נרחב, שמטרתו להפוך את בעיית הקליטה הרוחנית של העולים, בעיקר מברית המועצות לשעבר, הזקוקים לגיור, לפרויקט לאומי שיתפוס מקום חשוב בסדר היום הציבורי. אי עשיה בתחום זה מתוך ציפייה (חסרת שחר) שהעניינים יסתדרו מעצמם, היא לקיחת סיכון גדול והתעלמות מסכנת ההתבוללות, כאן במדינת היהודים.
כיום, מי שפונה אל בתי הדין לגיור, מופנה לשנת לימודים באולפני הגיור. במקרה הטוב, הוא גם מופנה למשפחה מאמצת שתפקידה ללוות את המתגייר בדרכו אל היהדות. אולפני הגיור מלמדים את המועמדים הלכות רבות שהמועמד אמור להבחן עליהם (אין לזה כל מקור הלכתי). זאת, למרות הבעיה ההלכתית שבלימוד תורה למי שאינו יהודי. אמנם, רוב רבני ישראל פסקו שבדיעבד, בלית ברירה מותר לעשות זאת (עיינו גם שו"ת במראה הבזק ח"א תשובה עה וח"ב תשובה עו).
אם המועמד לא יעבור את המבחן, בית הדין לא יתקדם בהליך הגיור.
לאחר שהמועמד או המועמדת הצטרפו לעם ישראל, איש אינו מטפל בהם או מעודד אותם לחיות חיים יהודיים שלמים. אין גם שום אפשרות לאחוז יותר באמצעים שיאכפו על המתגייר ללמוד, לשמור ולעשות מאחר ותקציבי הגיור מופנים לזמן שקודם לגיור ולהפעלת בתי הדין. (כל הרעיון של אכיפה וניצול סמכות מעמדה של כוח, באופן כללי ובמיוחד בנושא כה רגיש, צריך עיון גדול) זו אחת הסיבות לכך שחלק גדול מהגרים איננו ממשיך לשמור מצוות.
עובדה זו גורמת לשתי תגובות. הציבור שמגדיר עצמו כשומר מצוות נפגע, כי הוא רואה עצמו כ"מרומה" וממילא המוטיבציה לעסוק יותר בנושא, נפגעת. ולא פחות גרוע, בעיני המתגיירים הגיור הופך לחוכא ואיטלולא, ואינו יוצר מוטיבציה אצל מתגיירים פוטנציאלים נוספים. התוצאה הגרועה ביותר היא, שחלק מהדיינים של מדינת ישראל (מיעוט קטן) מנסים לבטל גיורים, אפילו שנים רבות אחרי הגיור, מה שמנוגד להלכה (ב99% מהמקרים) ומנוגד לכל ערך של אנושיות וחמלה (בוודאי כשיש צאצאים למתגייר או למתגיירת).
לכן, נראה להציע להעביר את נקודת הכובד של המאמצים והטיפול, לזמן שאחרי הגיור.
לפני הגיור, יש להיצמד למה שפסק הרמב"ם ואחריו המחבר בשו"ע:
"ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עבודת כוכבים ומזלות (עיקרון רוחני המקובל על כל המתגיירים), ומאריכין בדבר הזה (שהרי זה שורש היהדות, האמונה בא-ל אחד) ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה(!!!), ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה (שימת דגש על עזרה לזולת - מצוות חברתיות) ומעשר שני (החיוב להשקיע זמן ומשאבים לצרכים רוחניים), ומודיעין אותו עונשן של מצות, ..., ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה שבתחלה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים וכן הוא אומר בחבלי אדם אמשכם ואח"כ בעבותות אהבה".
(רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד ה"ב, שולחן ערוך יורה דעה הלכות גרים סימן רסח סעיף ב).
אחרי הרגע המרומם והמרגש של קבלת מצוות, יש להמשיך את החיבוק החברתי והקהילתי ולדאוג לכך שמי שהכריז שהוא נכנס לתהליך של שמירת מצוות, יוכל באמת לממש זאת.
למשימה חשובה זאת צריכים להתגייס רבני הערים והשכונות, ראשי הישיבות, הכוללים, המכינות והמדרשות, בשיתוף אנשי הצוות, התלמידים ובני הקהילות.
ההליך חייב להיות בסבלנות רבה, בדרכי נועם ובעבותות של אהבה. אם החברה הדתית בישראל תתגייס לכך, יש סיכוי יותר גדול להצליח וממילא יותר מועמדים יפנו להליך זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
