ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
באשקלון היו לו מניין לתפילה ושיעורי תורה, ואילו בבאר שבע לא זכה לכך.
הוא הגיע מוקדם לעבודתו, וכאשר כולם אכלו ארוחת בוקר מיהר להניח תפילין והתפלל במהירות.
גם בארוחת צהריים לא אכל עם העובדים בגלל ענייני כשרות. צערו הרוחני היה רב.
פרט לכך חיפש באותם ימים בת זוג. הייתה איזו הצעה על הפרק, ויגאל החליט ללכת לרבי אלעזר אביחצירא, ה"בבא אלעזר", שמקום מושבו היה בבאר שבע, כדי להתייעץ על ענייניו ולהתברך מפיו.
בשתיים לפנות בוקר נכנס לרבי אלעזר, נישק את ידו ושאל לגבי הצעת השידוך מבלי לדבר על ההרעה בתנאי עבודתו. רבי אלעזר התחיל לדבר במהירות. היה נדמה ליגאל שהוא אומר פסוקים, אבל הוא לא הבין אף מילה. זה נשמע לו ממש כמו שפה זרה.
"כבוד הרב", אמר יגאל, "לא הבנתי מה שהרב אמר".
הרב נענע בראשו, הניף את ידו וזעק: "תוציאו אותו מפה!"
יגאל יצא מהמקום בתדהמה. תמיד הרב נהג לקדמו בשמחה, והוא לא הבין מה השתנה. הוא התיישב במושב הנהג ופרץ בבכי. לאחר שנרגע מעט החל לנסוע לכיוון אשקלון כאשר דמעותיו זולגות לאורך כל הדרך.
השכם בבוקר נסע לעבודתו בבאר שבע. כאשר הגיע הניח כדרכו תפילין בזמן שכולם אוכלים, לפתע שם לבו לכך שמנהל העבודה עוקב אחריו במבטו.
אוי ואבוי, חשב יגאל, מה הוא רוצה ממני על הבוקר?
יגאל הזדרז והתפלל במהירות, כשהוא מרגיש שהמנהל ממתין לו. בתום התפילה ניגש אליו המנהל ואמר: "יגאל, אני רוצה לדבר איתך".
"מה קרה?" שאל יגאל בדאגה.
"שמתי לב בזמן האחרון שבבוקר אתה לא אוכל איתנו אלא מתפלל, וגם בהפסקת צהריים אתה לא איתנו. אני מרגיש שאתה מצטער כאן. מה דעתך לחזור לתחנת הכוח באשקלון?".
"אם תעביר אותי לאשקלון, אשמח", הודה בהתרגשות.
"טוב", אמר המנהל, "מחר תיסע לאשקלון".
למחרת חזר יגאל לתחנת הכוח בעירו, חזר למניינים, לשיעורי התורה והחל לפרוח מחדש. כעבור שבוע נסע לבבא אלעזר. הרב הבחין בו, עמד על רגליו לכבודו והחל להרעיף עליו ברכות כמו תמיד ואף יותר. יגאל הבין שרבי אלעזר כעס עליו בפעם הקודמת כביכול כדי להמתיק את הדינים ששרו עליו, וכעסו פעל יותר מכל הברכות.
יגאל המשיך לבוא לבבא אלעזר כדי להתייעץ בקשר להצעות שידוכים. בכל פעם שהגיע נתן איזו תרומה ותמיד בתוך זמן קצר, חזר הכסף בכפליים. כעבור שנה אמר הרב לגבי הצעה מסוימת: "תתחתן איתה. זהו זיווגך", ואכן כך היה.
עברו השנים. לאחר שנולדו ליגאל ואשתו שתי בנות ובן, נולד בן נוסף. הפעם רצו שבבא אלעזר יהיה הסנדק. יגאל הלך אליו כדי להזמינו. מישהו עמד לפניו בתור. הוא שמע שהרב אומר לו: "לפום צערא אגרא". הגיע תורו והוא אמר לרבי אלעזר: "נולד לי בן בשעה טובה. הברית תהיה ביום שני. אני רוצה שהרב יהיה הסנדק".
הרב חשב מעט ואמר: "אני יכול רק בארבע אחר הצהריים".
"טוב", אמר יגאל, כשהוא שמח על היענותו של הרב ומצטער על השעה המאוחרת, "העיקר שהרב יהיה סנדק".
הרב הורה לו לדבר עם הגבאי כדי לתאם את הברית שתיערך בבית מדרשו של הרב.
כאשר אשתו שמעה על כך אמרה: "אמנם זה לא קל. אנחנו גרים בירושלים, משפחתי בתל אביב ומשפחתך באשקלון והשעה מאוחרת, אבל אם הצדיק יהיה הסנדק זה שווה הכול".
לאחר הברית רבי אלעזר בירך את הברכות והילד נקרא אלעזר. יגאל לא הזמין צלם לברית מפני שהרב לא הרשה שיצלמו אותו.
דודו של יגאל שאל אותו אחרי הברית: "כמה מנות הזמנת?"
יגאל לא הבין מדוע הוא שואל, וענה: "בזמן הברית קיבלתי על עצמי לשלם את כל ההוצאה של האולם והמנות!" הכריז הדוד.
"לא, תודה", מלמל יגאל במבוכה, "לא צריך".
"אני משלם הכול!" חזר בתוקף.
המוזמנים הלכו לאולם סמוך שבו התקיימה סעודת המצווה, אכלו ושמחו. באמצע הסעודה ניגש ליגאל האחראי על האירוע ואמר: "מישהו כבר שילם בעבורך הכול".
יגאל ניגש לדודו והודה לו בהתרגשות.
"עוד לא שילמתי!" תמה הדוד והוסיף, "אבל לא מעניין אותי מי שילם. כמה הכול עלה?"
"תשעת אלפים שקל".
הדוד הוציא את כל הסכום ונתן ליגאל ולא היה מוכן לשמוע כלום.
אחר כך הסתבר שאחיו של יגאל שילם לבעל האולם.
יגאל רק הצטער על כך שאשתו ביקשה שיזמין צלם לסעודה באולם והוא שכח. לפתע ראה צלם שלא הכיר וביקש ממנו לצלם. האיש החל לצלם ללא הרף, ובתוך שעה הביא ליגאל את כל התמונות. יגאל עמד לשלם את הכסף, ואז לפתע בא אחד המוזמנים והכריז: "אני משלם!".
יגאל ואשתו יצאו מהברית בשלל גדול וחשו כי התברכו אצל הצדיק כתמיד בכפליים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
