ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
הפסד העולם מפני ההוויה החדשה הם חבלי משיח
הִתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם 1 הֶפְסֵד הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, וְהוּא שֶׁגּוֹרֵם הִשְׁתַּנּוּת בְּכַמָּה דְּבָרִים. וּכְמוֹ שֶׁמִּצַּד הֶפְסֵד הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה יִהְיֶה הִשְׁתַּנּוּת, וְכֵן יִהְיֶה גַּם כֵּן שִׁנּוּי בָּעוֹלָם מִצַּד הֲוָיָה הַחֲדָשָׁה שֶׁיִּהְיֶה בָּא אֶל הָעוֹלָם. שֶׁכְּמוֹ שֶׁכָּל הֶפְסֵד הוּא שִׁנּוּי, כָּךְ כָּל הֲוָיָה שִׁנּוּי בָּעוֹלָם, וְהוּא נִקְרָא חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְנִקְרָא חֶבְלֵי, שֶׁכְּמוֹ 2 שֶׁהָאִשָּׁה יַגִּיעַ לָהּ חֲבָלִים, מִפְּנֵי הַשִּׁנּוּי שֶׁל הֲוָיוֹת הַוָּלָד הַבָּא לָעוֹלָם, שֶׁכָּל הֲוָיָה הוּא שִׁנּוּי, וּמִצַּד הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה הוּא הַשִּׁנּוּי. וְכָךְ כַּאֲשֶׁר יָצָא לַפֹּעַל עִנְיָן חָדָשׁ, הוּא עוֹלַם הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא יְצִיאָה לַפֹּעַל הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה, וְדָבָר זֶה הוּא שִׁנּוּי בְּוַדַּאי. וּלְפִיכָךְ יִהְיֶה חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ אִשָּׁה כַּאֲשֶׁר יֵצֵא הַוָּלָד לַאֲוִיר עוֹלָם, יֵשׁ לָהּ חֲבָלִים מִצַּד הַהֲוָיָה וְהַבְּרִיאָה שֶׁבָּא לָעוֹלָם.
________________________________
התבאר בפרק הקודם, שבימות המשיח 1 תפסד ההוויה הישנה של העולם, ודבר זה יביא לשינויים. כמו שהפסד ההוויה הישנה גורם לשינויים, כך גם התהוות ההוויה החדשה גורמת לשינויים, ושינויים אלו נקראים חבלי משיח, 2 בדומה לאישה העומדת ללדת, שיש לה חבלי לידה. חבלי הלידה נגרמים מפני השינוי של העובר, העומד לצאת לאויר העולם, וכאמור, כל הוויה חדשה היא שינוי, ומפני ההוויה החדשה בא השינוי. לכן כאשר יוצא אל המציאות דבר חדש, העולם של ימות המשיח, שהוא עולם חדש, זו הוויה חדשה, המביאה לשינוי בעולם. שינוי זה הם חבלי המשיח, כאישה היולדת, שיש לה חבלי לידה בשעת יציאת העובר לעולם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
110 - פרק ל"ה חלק ז'
111 - פרק ל"ו חלק א'
112 - פרק ל"ו חלק ב'
טען עוד
הקדמה
לאחר שלמדנו בפרק הקודם על השינויים הגדולים, שיחולו בעולם לקראת בוא המשיח, עומד המהר"ל על שתי סיבות לשינויים – עקירת המציאות הישנה ובניית המציאות החדשה. השינויים האלה מכונים חבלי משיח, שבדומה לחבלי הלידה יש בהם ייסורים וכאבים עזים ורבים, אך התוצאה הסופית מצדיקה קבלת ייסורים אלה, והופכת אותם לכדאיים.
בפרק זה עוסק המהר"ל בדברי חכמינו, שחלקו זה על זה בשאלה האם הם היו רוצים לחיות בימות המשיח. מה היו שיקוליהם של אלה שרצו? ומה היו שיקוליהם של אלה שלא רצו? האם יש עצה למי שחי בדור חבלי המשיח שעל ידה יוכל להינצל מהייסורים שכרוכים בהם? על שאלות אלה ישיב המהר"ל בפרק זה מתוך התבוננות מעמיקה, כדרכו, בדברי הגמרא במסכת סנהדרין.
ביאורים
המהר"ל מביא דוגמה לשינוי גופני – הלידה. בהסתכלות ראשונית, ניתן היה לחשוב כי בתהליך הלידה משתתף רק הוולד. עד לפני כמה רגעים הסתתר ברחם אימו, ועכשיו הוא נמצא לפנינו חי ונושם בכוחות עצמו. אך אנו יודעים שאין זה כך. בשעת יציאת התינוק עובר גוף האישה שינויים רבים – "אבריה מתפרקין", כהגדרת חז"ל [נידה ט.]. בדוגמה זו אנו רואים שכאשר מצטרף חלק חדש למערכת קיימת, המתפקדת בצורה סדורה – כל המערכת מושפעת מכך. ניתן לראות זאת באופן כולל יותר בתיאוריית "אפקט הפרפר". תיאוריה זו גורסת כי פרפר קטן המנפנף בכנפיו בסין הרחוקה יכול לגרום לסופת הוריקן עצומה באמריקה. מדוע? עולמנו מורכב מכוחות רבים המשפיעים בכל רגע זה על זה. כאשר חלקיק קטן מופיע פתאום במערכת זו, לדוגמה – משב הרוח הזעיר שמפיקים כנפי הפרפר, הוא יכול לגרום לתגובת שרשרת ארוכה שתגרום להפרת האיזון בכל המערכת – סופת הוריקן באמריקה.
כאשר הוויה חדשה נוצרת ו מפֵרה את האיזון שהיה קיים במערכת, נוצרים ה' חבלים' – מציאות של בלבול, פחד, וכאב בכל הסביבה כולה, הצריכה להסתגל ולהתמזג עם החלק שנוצר.
המשיח הוא מציאות חדשה שתתגלה בעולם. בדומה לתהליך הלידה, דבר זה יגרום לערעור המערכת כולה שתימשך עד להסתגלותה ל"תינוק" החדש. תהליך זה נקרא "חבלי משיח".
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן יהודה צבי הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
