ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
הרב יוסף אליהו
בנו של הרב זצ"ל' ראש "דרכי הוראה לרבנים"
"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים...". בשרשרת העברת התורה מדור לדור מזמן מתן תורה ישנן חוליות של גדולי הדור המעבירים את התורה מהדור הקודם לדור הבא.
קרוב אליך (664)
רבנים שונים
45 - קרוב אליך גליון מס' 78
46 - הילולת הרב מרדכי אליהו זצ"ל
47 - אמת של ילד
טען עוד
גדלות זו באה לידי ביטוי באופן בו כל אדם מישראל הרגיש שמרן הרב מתייחס אליו באופן אישי. בעל בית, אברך או ראש ישיבה תמיד הרגישו את קירבת הרב אליהם, תמיד מצאו בו אוזן קשבת ותמיד ידעו שיש מנהיג. כל אחד הרגיש שהוא אבא.
מלבד עצם גדלותו בבקיאותו העצומה בתורה, בהנהגה ובקבלה, היה מורה הוראה בישראל כשבמשך כל שנותיו ענה יום יום על אלפי שאלות בהלכה. במקביל הרבה להתפלל על כלל עם ישראל שינצלו מצרות וגזרות וגם על כל אחד ואחד שהיה זקוק לישועה פרטית. כוח התורה שהיה בו הביא לכך ש"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים" ותפילותיו לא שבו ריקם. רבבות מעם ישראל נושעו מברכותיו ותפילותיו.
מעל כל זה מידותיו היו לשם דבר, ובפרט מידת הענווה שהייתה בו. עצם הליכתו, פרישותו והתנהגותו עם כל אחד הקרינו על כל הסובבים.
מאז הסתלקות הרב רבים רבים נוהרים אל ציונו הנמצא בסמוך לציון החיד"א. שופכים הם את צקלון לבם לפני ריבונו של עולם בזכות מרן הרב. ואכן, "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", ומאז הסתלקות הרב ישנם סיפורים רבים על ישועות לאחר תפילה על ציונו.
ילך אצל חכם
הרב יעקב שפירא , ראש ישיבת מרכז הרב
"טוב שכן קרוב" - שכן כפשוטו, שכן לישיבה הקדושה ושכן ברבנות הראשית לישראל. זכיתי בכל אלו להיות בצמידות אל הרב אליהו זצ"ל, גם בתקופת הזהב של הרבנות הראשית לישראל; החל מבקשתו הראשונה של אאמו"ר זצ"ל כי לצד כסאו בלשכה יעמוד כיסא קבוע עבור הראשון לציון הרב אליהו זצ"ל, לישיבות משותפות, ועד לשמחת תורה בישיבתנו הקדושה, כשהרב אליהו הגיע עם קהלו להקפה משותפת - שני ספרי תורה בידי שני הרבנים הראשיים, יחד עם הגאון הרב ישראלי זצ"ל, בהקפה מרוממת - "ובכן צדיקים יראו וישמחו".
קצר המצע מהשתרע לכתוב על הפגישות התכופות שהיו בין הרבנים. לא רק בתקופת כהונתם אלא גם ביושבם בהרכב אחד בבית הדין בירושלים שנים רבות לאחר מכן, בענייני הפצת תורה, יסוד ישיבות חדשות, המאבק על ארץ ישראל ושלמותה, התפילות המיוחדות בכותל המערבי שסחפו את הציבור והתפילות בגוש קטיף, כשכל העת ועל אף האווירה המרוממת הם דואגים להפרדה הנדרשת על־פי גדרי ההלכה. "תשועה ברוב יועץ", בעצה ובתבונה, פעולות שהשפעתן הברוכה ניכרת עד היום בכל המישורים ובכל רחבי הארץ.
רבים פנו אליו בענייני רפואה. כמו שכתוב בגמרא "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם". מדוע ילך דוקא לחכם? דבר זה נלמד מהפסוק "חמת מלךְ מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה" (משלי טז), ובספרים נתבאר כי שבע פעמים די"ן בגימטריא עולה חמ"ת, וכמו שכתב רש"י שיש מזיק שנקרא חמת (סנהדרין קא). לכן לקח פנחס רומח בידו – צירוף האותיות ר' וו' יוצר את האות ת' (בצורת האותיות) ויחד עם שאר האותיות ה"רומח" הוא "חמת". הכוונה היא לקחת את הדין ולהופכו לרחמים. וכך גם עשה פעמים רבות הצדיק רבי רפאל לוין זצ"ל, לאחר שהעלה בגורל הגר"א, היה שולח אל הרב אליהו את הפסוק שנפל בגורל על־מנת לפרשו ולקבעו לברכה ולטובה.
אך ההליכה אל החכם אינה רק מפאת סגולתו ותורתו - יותר מכך. בגמרא (כתובות עד) נאמר "הלכה אצל חכם והתירה - מקודשת, אצל רופא וריפא אותה - אינה מקודשת". מה בין חכם לרופא? חכם עוקר הנדר מעיקרו, ורופא מרפא רק מכאן ולהבא. כלומר, ברפואה שהקדוש ברוך הוא מגלגל על־ידי חכם הריהו עוקר החולי מעיקרו, ועל כן הודגש בגמרא שילך דוקא אצל חכם.
באחד מביקורי אצל הרב זצ"ל בבית החולים הזכרתי בפניו את דברי הר"ן במסכת נדרים, שחולה שמתרפא ומתחזק, לעתים אינו חוזר לבריאותו הראשונה אלא נהיה בדרגה גבוהה יותר מכפי שהיה לפני חוליו.
בביתנו הרב היה נקרא "חכם אליהו", שזכה וזכו הציבור ליהנות מחכמתו, מעצותיו ומברכותיו, יום ולילה לא ישבותו. ולא היו אלה סתם ברכות, אלא יחד איתן הוא נטע בלבותם את האמונה כי אכן הברכה תפעל ושלא יחושו לדברים אחרים.
הרב אליהו זצ"ל ביקש לערוך תפילה בכותל המערבי בערב ראש חודש אדר תשס"ח בחששו מפני פיגוע ביהודים ח"ו. כשחזרו מהכותל היה זה זמן קצר לאחר כניסת המחבל לספריית הישיבה הקדושה, בה נטבחו שמונה תלמידים קדושים הי"ד. עוד טרם נודע הדבר בציבור מיהרתי לביתו לבקש להתפלל והנה החוויר מאוד שהרי מכך חשש, ואמרה לי הרבנית שתחיה שהרב לא התאושש מאז ולקח הדברים אל לבו. גם בהלוויה שלמחרת ביקש ממזכירו לשאת דברי הספד.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל להתאחד בלב אחד לאבינו שבשמיים ולהתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










