ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. ישראל שהדליק אש וגוי בישל עליה - לדעת רמ"א התבשיל מותר ולדעת השו"ע התבשיל אסור. לפיכך במסעדות ואולמות שהמשגיח רק מדליק את האש והטבח הוא גוי, לשיטת השו"ע יש בזה משום בישולי גוים.
ב. על מנת להתיר את התבשיל לדעת השו"ע, צריך שהיהודי יניח את הסיר על האש או ישתתף בתהליך הבישול לפני שהמאכל יגיע לשיעור 'בן דרוסאי'.
ג. קשישים הנעזרים בעובד זר - יש אומרים שאין בזה משום בישולי גוים, מפני שלא גזרו על חולה שאין בו סכנה. אם היהודי ידליק את האש במקרה זה, מותר גם לנוהגים כדעת השו"ע, מכח ספק ספיקא.
א. הדלקת האש על ידי יהודי
מבואר בתלמוד שאין איסור פת גויים במקרה שיהודי הדליק את האש המוסקת התנור, אף שהגוי עשה את שאר פעולות האפייה.
בבישול גוי נחלקו השו"ע ורמ"א. לדעת השו"ע הדלקת האש על ידי יהודי לא מועילה להתיר בישול גוי, אך לדעת הרמ"א פעולה זו מתירה את התבשיל, ומה שיבשל הגוי אחרי שהיהודי הדליק את האש מותר באכילה.
למחלוקת זו משמעות במקרים מצויים לרוב, לדוגמא: האם מספיק שהמשגיח ידליק את האש במסעדות ואולמות שמבשלים בהם גויים, או במפעלי מזון שעובדים בהם גויים.
לדעת הט"ז במקרים הנ"ל יש לאסור, לפי שגם ההיתר בהדלקת האש על ידי יהודי הוא רק במקרה שבו הבישול מתבצע בבית היהודי. [אולם, ייתכן שמסעדה או אולם בבעלות יהודית, דינם יהיה כבית ישראל וצ"ע]. מאידך לפי פשט דברי הרמ"א בל מקרה שהיהודי הדליק את האש אין איסור בישולי גויים.
גם לשיטת השו"ע, אפשר להתיר את בישול הגוי אם היהודי יניח את הסיר או המחבת על האש לפני שיגיע התבשיל לשיעור 'מאכל בן דרוסאי'. ובשעת הדחק גם אם היהודי נטל חלק פעיל בתהליך הבישול לאחר שהתבשיל נתבשל כמאכל בן דרוסאי, מותר 1 .
ב. הכנת אוכל לקשיש על ידי עובדת זרה
שאלה נוספת שמצויה מאד בימינו נוגעת לקשישים הזקוקים לעזרה סיעודית. במקרים רבים שוכרים עובדים זרים שיסייעו לאותם קשישים בחיי היום יום, בין היתר בבישול והכנת אוכל. האם יש בזה משום בישולי גוים?
הציץ אליעזר התיר במקרה כזה מאחר ויש אומרים שחולה שאין בו סכנה, מותר בבישולי גוים. וגם אם נאסור לחולה, אם היהודי ידליק את האש מותר גם לספרדים, מפני שישנם טעמים נוספים להיתר:
א. יש פוסקים שסוברים שבבית ישראל אין בישולי גוים.
ב. יש פוסקים שסוברים שאין איסור בישולים גויים בשפחה המושכרת לישראל.
יוצא, שבצירוף סברות אלו יש ספק ספיקא נגד השו"ע: ספק שמא הלכה כרמ"א שמתיר בהדלקת האש, ואפילו אם אין הלכה כרמ"א, שמא בבית ישראל או בשפחה המושכרת לישראל, מותר. מכיון שלדעת פוסקים רבים מקלים בספק ספיקא נגד דעת השו"ע, ניתן להקל במקרה זה 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
