ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
בירושלמי (יג, יא) כתוב שהאיש יכול לכפות את אשתו לעלות לארץ, אבל האישה אינה יכולה לכפות את הבעל לעלות לארץ.
מהר"ם (הובא במרדכי רמז רפ) פסק כדברי הירושלמי. וביאר שלמרות שבבבלי הובאה ברייתא שגם האישה כופה את הבעל, זה בזמן שבית המקדש קיים, אבל הירושלמי עסק בזמן הזה, ולכן הבעל יכול לכפות את האישה ולא האישה את הבעל.
הטור (סימן עה) התקשה בתירוץ זה, שהרי לשיטת מהר"ם ניתן להוכיח שגם בזמן הזה האיש יכול לכפות את אשתו ולכן וודאי שקיימת מצווה לעלות לארץ ישראל, ואם כן מדוע האישה אינה יכולה לכפות את בעלה?
גר"א ( עה, יז) מסביר שבימינו אמנם אין מצווה לעלות לארץ כמו בזמן שבית המקדש קיים לדעת המהר"ם, אבל עדיין חייבים במצוות התלויות בארץ.
בדבריו אלו התקשו האחרונים, מהו ההבדל בין איש לאשה במצוות התלויות בארץ, והרי אישה חייבת במצוות אלו כמו האיש, ואם כן יכולה היא לומר לבעלה שהיא רוצה לעלות לארץ על מנת לקיים את המצוות התלויות בה?
הרב אליהו רקובר (ברכת אליהו) בביאורו על הגר"א הביא את דברי המהרי"ט (ב, יו"ד כח) שכתב שלא יתכן שחיוב אישה לעלות לארץ ישראל נובע מהחיוב במצוות התלויות בארץ, שהרי 'מה שקנתה אשה קנה בעלה' וממילא אין לה אפשרות לקיים בעצמה את המצוות הללו, ולכן ודאי שחיובה הוא מצד מעלת קדושת הארץ. לפי זה הוא מבאר את דברי הגר"א, שהבין במהר"ם שבזמן שאין בית מקדש אין חיוב לעלות מצד עצם קדושת הארץ, אלא רק על מנת לקיים את המצוות התלויות בה, ולכן אישה אינה יכולה לכפות את בעלה לעלות מטעם זה, שהרי אין לה אפשרות לקיימם.
בית הלוי (ב, נ) תירץ את דברי מהר"ם על פי דברי תוספות (כתובות קי ע"ב) שהביא ר' חיים כהן הסובר שבזמן הזה אין חיוב לעלות לארץ ישראל משום שלא ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ כתיקנן, וזאת משום שסבר ר' חיים כהן שאין מצוות כיבוש הארץ (וכפי שהבינו חלק מהאחרונים ברמב"ם). אך, המהר"ם סובר כרמב"ן שקיימת מצווה לכבוש את הארץ מצד עצם קדושתה, ומצווה זו קיימת גם בזמן הזה , אך כיון שאשה לא מצווה במצוות כיבוש הרי שהיא לא יכולה לכפות את בעלה לעלות לארץ.
אך קשה על יישובו שכן טעם זה אינו תלוי בחורבן הבית ובבניינו, אלא בכך שבזמן התוספות לא היה ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ כתיקנן.
ועוד שהמהרי"ט (שהובא לעיל) תמה על דברי ר"ח כהן, וכתב ש'תלמיד טועה כתבם' בשם ר' חיים כהן, ואין אלו דבריו של בעל התוספות.
בפסקי דין רבניים (חלק ה עמוד 28) פסקו שגם לפי שיטת המהר"ם, שאישה לא יכולה לכפות את בעלה לגור בארץ ישראל, מכל מקום אם היא גרה בארץ ישראל, אין בעלה יכול לכפות אותה לעבור דירה לחו"ל.
סיכום: ישנה מצווה לעלות לארץ ישראל, ולפי הבבלי שני בני הזוג יכולים לכפות אחד את השני לעלות לארץ, לדעת המהר"ם על פי הירושלמי בזמן הזה רק הבעל יכול לכפות את האישה, ולא להיפך. וכמה הסברים נאמרו באחרונים בשיטת המהר"ם, שחיוב האישה לעלות לארץ ישראל שונה מחיובו של האיש, ולכן חיובה תקף רק בזמן שבית המקדש קיים. ומכל מקום אף בזמן הזה בעל אינו יכול לכפות את אשתו לעזוב את ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
