ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
כולנו מציינים את חג השבועות כיום מתן־תורה, ואף מכנים אותו כך בתפילת העמידה – "זמן מתן תורתנו". אך, כידוע, אין זה מדויק. התורה ניתנה (על־פי הכרעת הסוגיה בשבת פ"ח) ביום ו' בסיוון, ואילו חג השבועות חל ביום החמישים לספירת העומר ואין לו תאריך קבוע במקרא. ממילא, תלוי הדבר במילוי החודשים ניסן ואייר. בלוח השנה הקבוע שלנו, יחול תמיד היום החמישים לספירה בו' בסיוון. אך, כאשר נשוב לקדש את החודש על־פי מולד הלבנה (במהרה בימינו), ייתכן ויום זה יחול גם בה' בסיוון או בז' בו.
על כן, מחפש ה"שפת אמת" את הקשר המהותי למבנה זה. מדוע לא קבעה התורה את יום החג הזה ביום מתן־תורה? ומדוע אנו "הפכנו" אותו לכזה? מצוי כאן תהליך דו־כיווני של אהבה עצומה, בין הדוד לרעייתו.
מקבלים או נותנים
הקדוש ברוך הוא, מצידו, מתקרב אלינו, ואנו מצידנו מתקרבים אליו. דבר זה בא לידי ביטוי בקרבן הייחודי ליום זה, קרבן שתי הלחם, מנחת ביכורים מן החיטים החדשות שגדלו בשנה זו. השניוּת שבקרבן זה מתפרשת על־ידי השפת אמת כמבטאת את התהליך הדו־כיווני, את הירידה שלו אלינו ואת העלייה שלנו אליו (עיין שפת אמת ויקרא אמור תרמ"ח ד"ה 'בפרשת').
הקדוש ברוך הוא מצידו מכנה את היום הזה "יום הביכורים", על שם המתנה שאנו נותנים לו; אנו מכנים את היום הזה "מתן תורתנו", על שם המתנה שהוא נתן לנו.
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
30 - אור השורש - שבועות עם איז'ביצא
31 - אוהבים זה לזה - שבועות עם השפת אמת
32 - בכל השפות שיש
טען עוד
ה' יתברך, מצידו, מכנה את היום הזה בכינוי יוצא דופן (במדבר פרק כח פסוק כו): "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם..." שמו של המועד נקבע על־פי מה שאנו מביאים, על־פי קרבנם של ישראל. אין חג שנקרא על שם הקרבן המובא בו, אלא על שם מצוותו (חג המצות וחג הסוכות). כאן, הקדוש ברוך הוא אינו קורא לחג על־פי המצווה שאנו מחויבים לבצע בינינו לבין עצמנו, אלא על שם המתנה כביכול שאנו מביאים לו, וכלשונו של תרגום יונתן בן עוזיאל: " וּבְיוֹמָא דְבִכּוּרַיָא בִּקְרוּבְכוֹן דוֹרָנָא מִן עֲלַלְתָּא חַדְתָּא", הביכורים הם מתנה שלנו לקדוש ברוך הוא לכבוד החג.
זאת השמחה שלנו
מצידנו, אנחנו מכנים את החג על שם המתנה שהוא נתן לנו. מודים אנו לו עליה, והרי זה לא פשוט כלל: חג המצות, חג חרותנו, וודאי מעורר בקרבנו תחושות הודיה ושמחה. וכי לא נודה לו על גאולתנו ועל פדות נפשנו?
גם חג הסוכות מעורר בנו רגשי תודה. וכי מי לא יודה למושיב את אבותיו ארבעים שנה בסוכות בהוציאו אותם ממצרים?!
אלא, ביום מתן תורתנו, בה נתחייבנו בתרי"ג מצוות, יכול היה להתגנב לליבנו רגש של עול, של קושי, על המחויבות ש"נפלה" עלינו, ח"ו. ולא היא – אנו שמחים, אנו מודים, ולא כי ציוו אותנו להודות ביום זה, אנו מצד עצמנו רצינו בזאת (בדומה לשמחתנו חצי שנה קודם לכן, בגמרה והתחלתה של קריאת התורה, ביום שמיני עצרת, שגם הוא לא נקבע מן התורה ליום חגה של תורה אלא אנו ברצוננו הפכנו אותו לכזה).
וזוהי מהותו של חג השבועות בכל תורותיו של השפת אמת: הודיה כפולה של הבורא לנבראים ושל הבנים לאבינו שבשמים בחזרה, אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
