ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
עיקר מעלת חכמתם של רבותינו היא בדבקות האלוקית שלהם. הביקוש שדחף אותם לתור בחכמה ולחקור אחר תבונות נעלמות לא היה הרצון לדעת את העולם כפי שהוא ענף תלוש, אלא הרצון להיות קשורים ודבוקים לשורשו האלוקי של כל המצוי. זאת בעצמה חכמה עליונה: לבחור את המושא הנכון של מחקריי ותחומי התענינותי.
"ראשית חכמה יראת ה'". ראש ועיקר החכמה הוא לעסוק בדברים הנכונים, ורק עניין אחד הוא שורש לכל, והוא דעת אלוקים. חכמי ישראל עסקו בכל הענפים הקרובים והמחוברים לשורש הזה, והותירו ענפים רחוקים ומנותקים כמו טכנולוגיה לדמויות אחרות, בעם ישראל ואף באומות העולם. חכמינו לא בושו לומר שבעניינים אלו הלכה כחכמי אומות העולם.
אני מחפש אישה, מאוד רוצה להתחתן אך כל הזמן יש לי פחד להתגרש. אולי אני אטעה?
השאלה הזו דומה למי שאומר "אני רוצה לחיות אך כל הזמן מפחד למות". אולי מבחינה לוגית-לשונית ניתן לסדר את המילים אחת אחרי השניה, אך כל אחד מבין שהמשפט הזה חסר טעם. הרי במקום זאת אותו אדם כבר מת עכשיו.
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
7 - מידות נצח והוד
8 - נפשי בשאלתי
9 - קרוב אליך גליון מס 72
טען עוד
הפחדים שלנו נוצרו כדי שנפנה אל ה' יתברך ונסמוך עליו. ולכן, פתח את ליבך לכל הטוב שבזוגיות, להשראת השכינה שבבניין בית בישראל, וסמוך על ה' יתברך שייתן לך אישה נכונה, ושבעזרת ה' האהבה והקשר יעלו באופן כזה שהחששות ייעלמו מאליהם.
פגעתי בחבר שלי והוא לא מוכן לסלוח לי. ניסיתי לפייס ללא הצלחה, אני מרגיש שבור!
על ענייני הפיוס ישנה הוראה בשולחן ערוך, בהלכות יום הכיפורים (סימן תר"ו): "ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים. ואם אינו מתפייס בשלושה פעמים, אינו זקוק לו (מיהו, יאמר אחר כך לפני עשרה שביקש ממנו מחילה)".
העצה לשתף אנשים נוספים היא עצה חשובה מאוד של רבותינו, שמוציאה את הקשר מאיזו פגיעה מקומית למערכת יחסים חברתית רחבה, מה שגורם לה הרבה פעמים לריפוי. לא בשביל ללחוץ אליו אנו מביאים את האחרים (אם כי גם זה טעם), אלא כדי להוציא אותו מה'קונכיה' אליה הוא נכנס, ועל ידי כך הוא רואה את הפוגע כמי שמוכן להודות בחטא גם בפני ידידים נוספים. המהלך גורם להתרככות ולקירוב לבבות, ולכן כדאי להשתמש בתקנה זו אפילו שלא בערב יום הכיפורים.
בנוסף לכך, כשיהודי נפגש בצרות ובקשיים בחייו, עליו לפנות לה' יתברך. יש מקום ללוות את המשך תהליך ההתפייסות בתפילה שיקרב את ליבותיכם ותחזור לשכון ביניכם אהבה ואחווה שלום ורעות.
לרישום לרשימת תפוצה לעלון קרוב אליך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
