ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
א. מותר לערב פירות הקדושים בקדושת שביעית עם פירות רגילים, גם במקרה שהפירות הרגילים הם הרוב. לכן, מותר להכין סלט אן מרק מירקות הקדושים בקדושת שביעית יחד עם ירקות שאינם קדושים בקדושת שביעית.
ב. יש לנהוג בתערובת כולה בקדושת שביעית, למרות שפירות השביעית הינם מיעוט, מפני שהתערובת מוגדרת כדבר שיש לו מתירין.
א. עירוב פירות שביעית עם פירות רגילים
כתב השו"ע: "אין מבטלין איסור לכתחילה" (יו"ד סימן צ"ט סעיף ה), כלומר, אסור להביא למצב בו איסור נהפך להיתר על ידי ביטול ברוב. לדוגמא, אסור לקחת חתיכת נבלה ולבשלה עם הרבה חתיכות כשרות על מנת שיהיה ניתן לאוכלה מכוח ביטול בששים1.
עם זאת, לפי חלק מהפוסקים מותר לערב היתר בהיתר. לדוגמא, לערב חלב במים (כשיש ששים במים נגד החלב) ואחר כך לבשל במים אלו בשר. אין בזה בישול בשר בחלב ואין בזה איסור מדין ביטול לכתחילה מאחר ובזמן הביטול הכול היה היתר (ויש חולקים בדין זה ואוסרים לבטל היתר בהיתר באופן זה)2.
שאלה מעניינת מתעוררת בפירות שביעית. מצד אחד פירות שביעית הם היתר ולכן אם מערבים אותם עם פירות אחרים הרי זה ביטול היתר בהיתר. מצד שני לפירות יש קדושה וצריך לשמור עליהם בקדושתן וכאשר מערבים אותם עם פירות היתר מורידים את הפירות מקדושתם (למרות שעדיין יש לשמור את התערובת בקדושת שביעית, כדלהלן סעיף ב), וזה דומה לביטול איסור בהיתר בו גורמים לאיסור לפקוע.
להלכה פסק הגרש"ז אויערבך זצ"ל שלמרות שאסור לאבד ולגרום הפסד לפירות שביעית, מותר להוריד את הפירות מקדושתן ע"י ביטול ברוב3.
על פי זה, מותר לחתוך סלט ירקות שבו מלפפון אחד שקדוש בקדושת שביעית ומלפפונים אחרים שאין בהם קדושה והם הרוב. קל וחומר שמותר לחתוך סלט בו רק מלפפון אחד שקדוש בקדושת שביעית וירקות אחרים שאין בהם קדושה והם הרוב, לפי שהמלפפון ניכר ודבר שניכר אינו בטל ברוב.
כמו כן, מותר לבשל מרק ירקות כשאחד הירקות קדוש בקדושת שביעית. ומותר גם לטחון את המרק למרות שעל ידי זה מורידים את הירק מקדושתו (אם יש ששים כנגדו) 4.
ב. האם יש לנהוג קדושת שביעית בתערובת
בכל מקרה יש לשמור על התערובת ולא לגרום לה הפסד, לפי שהאיסור להפסיד פירות שביעית לא נובע מקדושתם, אלא מאחר והם הפקר והתורה זיכתה לו אותם רק לאכילה ודין זה לא פוקע בביטול, מפני שהתערובות מוגדרת כ"דבר שיש לו מתירין" (תערובת שיש אופן שניתן להשתמש בכולה בדרך היתר)5.
-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
