ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
הוא לא מנסה לכבוש עולמות חדשים וגם לא מתכנן לפעול במרץ כדי להרחיב את הישות הלאומית החדשה שיצר – עם ישראל. עם זאת, כל התקוות שלו עתידות להתנפץ בעקבות האירועים שמתרחשים בגלל היריבות בין האחים ליוסף, בן האהוב והמועדף עליו בברור.
מרוב אהבתו ליוסף, יעקב איננו ער לסערה שמתחילה להתחולל בתוך משפחתו וביתו. הטראומה בעקבות ההיעלמות הפתאומית של יוסף עתידה לרדוף את יעקב עשרות שנים. ברגע לא צפוי אחד, כל חייו של יעקב והישגיו, לכאורה, מתהפכים על פיהם, והוא מתואר כמי שאין בכוחו לעשות דבר. נראה שגם יוסף חי לו באושר שנובע מחוסר ידיעה ואיננו מבין כלל את ההשלכות של התנהגותו כלפי אחיו.
הוא לא מעלה בדעתו אפילו שאחיו ינקטו נגדו פעולה כל כך קיצונית ואלימה. הוא לא מעריך נכונה כמה מאוימים הם חשים בגלל התנהגותו, חלומותיו ויחסו כלפיהם. לכן יוסף מסכים לצאת למשימה שאביו מטיל עליו: למצוא את אחיו ולדווח לו מה שלומם ומה מעשיהם. אין דרך לתאר את מידת ההלם והתדהמה שהוא חש כשהוא מופשט מבגדיו, מושלך לבור ולבסוף גם נמכר לעבדות על ידי אחיו. הוא לא שיער בנפשו שמשהו מכל זה יכול לקרות.
כל המשתתפים בדרמה הזאת צריכים לשאת באחריות למעשיהם, אמנם, אך אין שום ספק שיד נעלמה מנחה את האירועים ומכוונת אותם לעבר מטרה מסוימת. ההבנה הזאת באה רק בסוף הדרמה, כאשר יוסף ואחיו מתפייסים ומקבלים איש את אחיו. רק אז גם יעקב מכיר בכך שזה הצעד הראשון בהגשמת הנבואה וההבטחה שניתנה לסבו אברהם בעניין הגלות, העבדות והגאולה של עם ישראל.
רק בסוף הדרמה יוסף מבין את החשיבות המלאה של חלומותיו וחזיונותיו. כמו שניסח זאת המשורר הקדוש, "סוף מעשה במחשבה תחילה". רק בסוף המעשה, אנחנו יכולים להבין את התוכנית ואת המחשבה שהייתה שם. כולנו אמנם נושאים באחריות למעשינו ויש לנו חופש בחירה מלא להחליט מה נעשה, ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהדור שלנו חי בתקופה שבה יד נעלמה מכוונת את האירועים לעבר תכלית מוגדרת ויעד קבוע מראש.
גם אם אנחנו שקועים בחיים הגשמיים שלנו: בבחירות, בוויכוחים, בניצחונות קטנים ובמתחים גדולים, מן הראוי שנשים לב שאנחנו גם חלק מדרמה גדולה יותר ומתהליך היסטוריה שמתפתח בכוח שאין לעמוד בפניו. נדמה לי שזה הלקח החשוב ביותר שכדאי לנו להקדיש לו מחשבה כשאנחנו לומדים את פרשת השבוע הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
