ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
כל אדם שהצליח לשרוד אתגר קשה או להינצל מאסון, משחזר במוחו מה יכול היה לקרות אחרת ואם היה אפשר איכשהו למנוע את האסון. יש תמיד גם מידה של אשמה שכל ניצול נושא עמו.
נוח קיבל התראה מבעוד מועד על בואו של המבול, מבול שעתיד היה להשמיד את כל הציוויליזציה שהוא הכיר. יש דעות שונות בקרב המפרשים בשאלה אם נוח באמת ניסה להציל את שכניו, את האנשים שסביבו, או אם היה בעיקר פאסיבי ורק קיווה שהתיבה שבנה לעין כול תעביר את המסר. לא משנה איזו דעה אנחנו מקבלים, ברור שנוח לא הצליח להציל את בני דורו מחורבן.
העובדה הבוטה הזאת ודאי העיקה מאוד על נוח בעולם שאחרי המבול. היא מסבירה את התנהגותו השטחית והמוזרה – נטיעת הכרם, ההשתכרות וההתעללות המינית – אך היא לא מצדיקה אותה. תסמונת פוסט טראומטית היא כיום תופעה שמדע הרפואה מכיר בה כבעיה פסיכולוגית ופיזית.
כמעט כל חייל שהיה מעורב בפעילות מבצעית סובל ממנה בצורה כזאת או אחרת. יש מטפלים ופסיכולוגים שעוזרים לאנשים להתאושש אחרי אסונות אישיים או משפחתיים. אך נוח היה לבד בעולם, ולא היה לו איש שיעזור לו להתמודד עם תסמונת הניצול שלו.
לכאורה, דווקא התמודדות עם אירועים עצובים וקשים היא אמת המידה שבה אדם נבחן באמת בחייו. אולי לזה מתכוונת המשנה כשהיא מתארת את עשרת הניסיונות של אברהם אבינו ומסכמת ואומרת "ועמד בכולם". לא רק הניסיונות הפכו אותו לאדם דגול אלא העובדה שגם אחרי ניסיונות רבים כל כך הוא המשיך לעמוד איתן ונחוש, נאמן ורחום עד הסוף.
גם אברהם היה ניצול, אך השיטה שלו להתגבר על תסמונת השורד שלו הייתה שונה מאוד מזו של נוח. את הדיכוטומיה הזאת אפשר היה לראות בבירור בדור הקודם, כאשר ניצולי השואה קיבלו החלטה בדבר חייהם אחרי השחרור. כולם הושפעו מהזוועות שהם ראו ועברו. עם זאת, ההחלטות שהם קיבלו לגבי האופן שבו ימשיכו לחיות את חייהם היו המבחן האמיתי לאישיותם.
הבחירה בחיים, במשפחה, באמונה וביוזמה וההחלטה לתרום לחברה ולעם הייתה בשביל ניצולים רבים הדרך לשקם את החיים ולחזור לנורמליות. העבר לא נשכח, ואת מה שהתרחש אי אפשר לשכוח לעולם, אך הבחירה בחיים קיבלה עדיפות על פני שיקולים אחרים. גם אדם ראשון וגם נוח לא הצליחו להתגבר על האסונות שפקדו אותם. הם בחרו להסתגר ואיבדו את הרצון להנהיג ואת היכולת לתת השראה לאנשים אחרים. בכך שבחרו בדרך הזאת הם רק העצימו את האסונות שפקדו אותם וויתרו על ההזדמנות ליצור עם נצחי שיצליח להתעלות מעל כל האסונות ולהגשים את ייעודו ההיסטורי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
