ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
על ספירת העומר נצטווינו – "וספרתם לכם... שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום...". על היובל נאמר – "וספרת לך שבע שבתות שנים, שבע שנים שבע פעמים... וקדשתם את שנת החמישים שנה..".
בשתיהן נצטווינו לספור, בשתיהן מדובר במחזור של 49 המחולק ליחידות של 7, ובשתיהן השיא מצוי במספר 50. ההבדל ביניהן, שהעומר בימים והיובל בשנים.
על הקשר ביניהם עמד כבר המדרש (תורת כהנים, ויקרא פרשה יג), וגילה ביניהם קשר נוסף ובו סוד מדהים – "ואם תקריב מנחת ביכורים (כלומר – העומר, שהוא המנחה הראשונה במקדש), ר' יהודה אומר: עתידה מנחת ביכורים לפסוק ולחזור. וכן הוא אומר: אם יהיה היובל לבני ישראל, עתיד היובל לפסוק ולחזור". שתי מצוות אלו נאמרו בלשון – אם. כלומר - כבר התורה העידה עליהם מראש, שספק אם מצוות אלו יתקיימו. ואכן בימי הגלות התבטלו מצוות אלו. זו הסיבה שבסיומה של ספירת העומר, אנו מתפללים – "הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה", כי העומר הופסק בזמן הגלות ועתיד לחזור בזמן הגאולה.
נשאלת השאלה – לצערנו, בעת הגלות פסקו חלק גדול ממצוות התורה - מצוות המקדש ומצוות התלויות בארץ- אם כך מדוע התורה ציינה עובדה זו דווקא במצוות היובל ומצוות העומר?
נראה שהתשובה נעוצה בגדלותן של שתי המצוות הללו. שתיהן מבטאות את היכולת לקבץ הרבה פרטים ולהופכם למבנה גדול ושלם. בעת הגלות, עת עם ישראל מפוזר ומפורד איננו יכולים לקבץ את הכל לבניין שלם. אולם, בעת שישראל מכונסים על אדמתם, הרי בכוחנו לבנות בניינים רוחניים גדולים ושלמים.
עיקרון זה מתבטא בדרך ההנהגה של עם ישראל בספירת העומר בתקופות ההיסטוריות השונות. בעת שהמקדש עמד על מכונו, הרי ימי הספירה, שבין פסח לעצרת, הם לדעת הרמב"ן (ויקרא כג, לו) כימי חול המועד, מפני שכשם שהיום השמיני של סוכות הוא יום חג, כך גם חג השבועות הוא היום השמיני של פסח, וממילא הימים שביניהם הם "כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג".
אולם למדרגה שלימה זו זכו ישראל רק בעת שישבו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". אולם מעת שגלינו מעל אדמתנו, תכפו עלינו צרות דווקא בעת הספירה. ימי הספירה המרוממים הפכו לימי אבל על מות תלמידי ר' עקיבא (שו"ע או"ח תצג, א) בעת נשברה זרועם של ישראל במפלתו של מרד בר – כוכבא. בדורות הבאים הועמק האבל, כשמסעי הצלב אירעו בתקופת הספירה (עיין רמ"א או"ח רפד, ז – בימי הספירה אומרים 'אב הרחמים' גם בשבת שמברכים בה את החודש. וטעם הדבר, הסביר המשנה ברורה שם, יח – "משום שהיו הגזירות באותו הזמן. הגזירות עליהם תיקנו את 'אב הרחמים' הם הפרעות האיומות של מסעי הצלב. וכן – קינות לתשעה באב, לדוגמא הקינה: "מי יתן ראשי מים". הט"ז או"ח תצג, ב מוסיף לכך שבגלל גזירות אלו נהגו באשכנז לא להתחתן בכל ימי הספירה גם אחרי ל"ג בעומר).
אולם, בהגיע עת גאולה, שבים אט אט ימי הספירה ולובשים שוב את אדרת השמחה הקדומה. ראשון לכולם, יום ל"ג בעומר, שבימי האר"י הקדוש החלו לחגוג בו את יום שמחת ר' שמעון בר יוחאי (שער הכוונות – ספירת העומר), יום תחילת התנוצצות הגאולה בזכות ספר הזוהר אשר בו יצאו ישראל מהגלות ברחמים (זוהר פרשת נשא). אחר כך הצטרפו ובאו ימי תשועת ישראל שבדורנו – יום העצמאות ויום שחרור ירושלים, החלים דווקא בימי הספירה. ובעזרת ה', לא ירחק היום, וימי הספירה ישובו בבוא הגאולה למקומם המקורי, עת ניגאל ונשוב להגיע לפסגות רוחניות מרוממות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
