ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. סכין שחתכו בה דבר 'חריף' שלפני כן קבל טעם בשר או חלב, לדעת המגן אברהם דינה כדין הדבר החריף שנחתך. לדעת האבן העוזר החריף לא מבליע טעם בסכין.
ב. קרש חיתוך חלבי או בשרי שחתכו עליו בסכין דבר חריף מהמין הנגדי - לדעת החכמת אדם נאסר הדבר החריף, אך פוסקים רבים מקלים.
א. בצל חלבי או בשרי שנחתך בסכין פרווה או במעבד מזון
למדנו שדבר חריף שנחתך בסכין בשרית (או חלבית) נהפך לבשרי (או חלבי).
האם יש בכוחו של אותו מאכל לאסור כלי אחר? לדוגמא: חתכו בצל בסכין חלבית ואחר כך קצצוהו במעבד מזון פרווה, האם מעבד המזון נהיה חלבי ויהיה אסור להכין בו מאכלי פרווה על מנת לאוכלם עם בשר?
בשאלה זו חלוקים המגן אברהם והאבן העוזר.
לדעת המגן אברהם המאכל החריף מבליע את הטעם הבלוע בו בכלי, לכן הכלי נהיה חלבי1.
לדעת האבן העוזר אין בכוח המאכל החריף להבליע טעם משמעותי בכלי, לכן הכלי נשאר פרווה.
למעשה- המשנה ברורה פסק להחמיר כדעת המגן אברהם. אך רוב האחרונים פסקו להקל כדעת האבן העוזר2.
ב. האם מותר לחתוך בצל בסכין חלבית על צלחת בשרית או קרש חיתוך בשרי?
כבר למדנו שכשחותכים דבר חריף, הטעם הבלוע בסכין נבלע בדבר החריף.
מה דין המשטח עליו חותכים את הדבר החריף? האם גם הוא מבליע בחריף? האם הוא בולע מהחריף?
החכמת אדם פסק שגם המשטח מבליע בחריף, לכן אם חתכו דבר חריף בסכין חלבית על קרש חיתוך בשרי, נאסר אותו מאכל3.
יש להעיר שלפי שיטת האבן העוזר שלמדנו לעיל, כמעט ולא תתכן מציאות של קרש חיתוך בשרי או חלבי4. אך אפילו במקרה בו נהיה הקרש בשרי או חלבי, ממילא דין המשטח, אם נאסר או לא, תלוי במחלוקת שראינו לעיל בין המגן אברהם לאבן העוזר. לדעת המגן אברהם לכאורה יש להחמיר שהמשטח נאסר. אך לדעת האבן העוזר המשטח מותר5.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
