ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יד. במשנה – יד: שורה אחרונה)
סיכוך בנסרים
בית וגזירת תקרה –
עקרונית מותר לסכך בפשוטי כלי עץ, אבל:
- 1.בית - אסור להשתמש בבית בתור סוכה (ח: - צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות, ואילו בבית הוא גר כל השנה). ואמנם אם עכשיו מחליט שזו הסוכה שלו זה יכול להיות בסדר, אבל אז הוא נתקל בבעיה של "תעשה ולא מן העשוי", שהרי הבית כבר נעשה בפסול, ולכן יהיה מותר רק אם יפקפק ו/או יסיר נסרים וישים סכך (נראה בדף טו.).
- 2.גזירת תקרה - לפי חלק מהדעות, גזרו גם כשעשה לשם סוכה, אך מסכך בנסרים רחבים, כי זה דומה לגג של בית, ושמא ישב בבית.
א. המחלוקת – האם ומתי יש "גזירת תקרה"
|
| עד 3 | 3 עד 4 | 4 ומעלה |
| רב | מותר לכולם | מחלוקת: | |
| שמואל | מותר לכולם | מחלוקת: | אסור לכולם |
ב. קושיות על רב –
- 1.משנתנו – נתן נסר בצד הסוכה ברוחב 4 – לא ישן תחתיו (דופן עקומה).
לשמואל – לכו"ע.
לרב – רק לר"מ? כן! רק לר"מ.
- 2.(יד: 1+)שני סדינים מצטרפים ל4 לפסול, שני נסרים: ר"י- אין מצטרפים, ר"מ – מצטרפים.
שתי גרסאות -
- A.בהו"א - הנושא זה הצטרפות של פסים קטנים מ-4 לפס של 4 כדי לפסול[1]–
לר"י– מובן שאין מצטרפים לפסול (כי פחות מ4 כשר (קנים)).
לר"מ–
לשמואל– מובן, מדובר בין 3 ל-4 פסול, ומצטרף ל4 לפסול.
לרב– לא מובן, הרי פחות מ-4 כשר, אז למה מצטרף לפסול?
תשובה– מדובר בהצטרפות של פסים 4 טפחים ל4 אמות של דופן עקומה.
- B.הנושא זה הצטרפות של פסים של 4 טפחים ל4 אמות מהצד (דופן עקומה) –
לר"מ זה מובן – פסים 4 פסולים, ומצטרפים לדופן עקומה.
לר"י – הרי אמר "אין מצטרפין", משמע שכל אחד בפנ"ע פסול -
לשמואל – מובן, פס 4 אסור גם לר"י, והחידוש שלא מצטרפין לדופן עקומה.
לרב – לא מובן, הרי פס 4 מותר, אז מה שייך לדבר על "הצטרפות"?!
תשובה – אכן כוונת ר"י היתה פשוט להתיר, כי אין לו גזירת תקרה, ורק השתמש בביטוי "אין מצטרפים" כי ר"מ אמר מצטרפים.
(יד: שליש עליון)
ג. ברייתות ככל אחד מהצדדים –
ברייתא כרב – המחלוקת רק ב4.
(ור"י הביא מעשה שבשעת סכנה סיככו בנסרים של 4, אך דחוהו – אין מביאין ראיה מסכנה).
ברייתא כשמואל – המחלוקת בנסרים שקטנים מ4 (וגדולים מ3).
מודים זה לזה -
ר"מ מודה שאם יש רווח ופסל בין הנסרים, הם נחשבים כדופן עקומה, בתנאי שבאמצע יש שיעור סוכה ללא הנסרים.
ר"י מודה שבנסר 4 טפחים מהצד, אמנם כשר כי זה דופן עקומה, אך אסור לישון תחתיו.
(יד" שליש תחתון)
ד. הפכן על צידן –
רב חסדא – כשרה (הן פסולות רק כשיש את טעם הגזירה, שדומה לתקרה, אך כששמעו את הטעם של ר"נ אולי הסכימו).
רב הונא – פסולה (ר"נ - הן פסולות בחפצא, כשיפודין של מתכת)
סיוע לרב הונא –
נתן נסר של 4, שרק 3 בתוך הסוכה – פסולה (מדובר בסוכה קטנה שבלי ה3 אין שיעור).
בהו"א – הכוונה שסיכך רק בנסרים כאלה, והפכן על צידן שהן 3, ורואים שפסול (מדובר בסוכה קטנה, שבלי ה3 אין שיעור).
דחייה – הכוונה ששם נסר אחד כזה ברוחב 4 בפתח הסוכה, כשרק 3 בפנים, מחשיבים את כל ה4 מדין "פסל היוצא מן הסוכה", ולכן ה3 פסולים (ומדובר בסוכה קטנה, שבלי ה3 אין שיעור).
[1]אמנם בדרך כלל בטל ברוב הכשר, אבל – אם יש פס שחוצה את הסוכה – הוא פוסל, אם הוא ברוחב של 4 טפחים או 4 אמות (זאת מחלוקת בדף יז).

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










