ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אמונת עיתך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תשובה | האפשרות לקבוע וסת גם באופנים שאינם מוזכרים בפוסקים, מכונה אצלנו 'וסת המחשב', זאת אומרת שמחשב יוכל למצוא חוקיות מסוימת בחזרת הווסתות, שאם היא תקרה כמה פעמים ברצף, תיחשב הוסת מכאן ואילך וסת קבועה. לדוגמא: בגמרא ובפוסקים מוזכרת וסת הדילוג, כלומר אם אישה ראתה וסת שלוש פעמים בדילוג קבוע (למשל ראתה וסת לאחר 24 יום, ובחודש הבא, לאחר 25 יום, ושוב לאחר 26 ימים 1 ), נקבעה לה וסת, וצריכה לחשוש בפעם הבאה לאותו דילוג (בדוגמא שלנו, ליום ה-27). בווסת המכונה 'וסת המחשב', מחשבים דילוגים מורכבים יותר, כגון 21, 22, 24, 27, 31 (כל חודש הפער בין וסת לווסת גדל ביום אחד יותר ממה שגדל בפעם הקודמת). אמנם הש"ך 2 כותב שדילוג שאינו קבוע - אינו קובע וסת, אך דבריו מוסבים על דברי השו"ע, 3 שכתב שדילוג הקובע ווסת יכול להיות הן דילוג של יום אחד והן דילוג של כמה ימים, וכוונת הש"ך לומר שדילוג אקראי המשתנה מחודש לחודש אינו קובע ווסת. ונראה לענ"ד שגם הש"ך יודה שאם הפער בדילוג הינו קבוע, כגון שראתה בהפלגות של 30, 31, 33, 36, על האישה לחשוש בפעם הבאה להפלגה של 40. הש"ך דיבר במקרה שבו יש הפלגות של 30, 31, 33, 34, שאז אין חוקיות בדילוג, פעם הדילוג הוא בהפרש של יום אחד ופעם בהפרש של יומיים בלא קביעות, ובזה אין חוששים כלל לדילוג. זאת כמו דילוג בווסת החודש, שלגביה ניתנת דוגמה לדילוג שלא חוששים לו:
ראתה ט"ו בניסן וי"ו באייר וי"ח בסיון, לא קבעה לה וסת, כיון שסירגה בחודש השלישי ולא ראתה עד י"ח בו...
נראה שבמצב כזה, אם בפעם הבאה הייתה רואה בכ"א בתמוז, כן הייתה חוששת לאחר מכן לכ"ה באב, שכן במצב כזה יש קביעות לפער הדילוגים
לסיכום, 'וסת המחשב' גם היא קובעת וסת ואישה שיש חוקיות בראייתה, צריכה לחשוש לאותה חוקיות בחודש הבא.
26. חשש לעונה בינונית באישה שאינה רגילה לראות בזמן כזה (הרב אריה כץ)
שאלה | הרב מרדכי אליהו זצ"ל בספרו 'דרכי טהרה' 4 כתב שאישה שרגילה לראות דם רק אחרי 32 יום מתחילת ראייתה, או שאינה רואה דם אחרי 28 יום, אף על פי שאין לה וסת קבועה, אינה חוששת לעונה בינונית ולווסת החודש, אלא רק להפלגה. זאת כיוון שאיננה רואה בתאריכים של עונה בינונית ושל וסת החודש אף פעם. מה המקור לדברי הרב אליהו?
תשובה | מדברי הש"ך 5 נראה שחולק על דברים אלו, שכן הוא מביא את לשון ה'לבוש', שאומר שעונה בינונית נעקרת בשלוש פעמים, וחולק על דבריו. משמע מדברי הש"ך שתמיד צריך לחשוש לעונה בינונית, אפילו כאשר אינה רואה בה אף פעם, אלא אם כן יש לאישה וסת קבועה. אלא שהרב אליהו פסק כדברי ספר 'טהרת ישראל', 6 שכתב שבמקרה שבו הווסת באה בקביעות אחרי יום ה-30 או לפניו אין האישה צריכה לחשוש לעונה בינונית. ו'באר יצחק' שם (ס"ק כו) נימק זאת בכך שמוחזקת בטהרה בימים אלו, ובפרט שווסתות הן דרבנן, ובדרבנן שומעים להקל. הרב אליהו החמיר על דברי ה'טהרת ישראל', וכתב שכאשר מדובר בפער של יום - יש לחשוש, ודווקא בפער של יומיים אין חוששים. ואמנם 'שיעורי שבט הלוי' 7 חלק על דברי ה'טהרת ישראל', אך גם הוא עצמו כתב שבשעת הצורך (כגון שזהו ליל טבילתה), יש מקום להקל לאחר שאלת חכם, וממילא אין תימה על הרב אליהו שפסק כן להלכה.
^ 1.. ישנה מחלוקת כמה דילוגים צריך, (עיין בשו"ע יו"ד סי' קפט), אך לכל הדעות, דילוג קבוע של כמה פעמים יוצר וסת קבועה.
^ 2.. ש"ך, יו"ד סי' קפט ס"ק יב.
^ 3.. שו"ע, יו"ד סי' קפט סעי' ה.
^ 4.. דרכי טהרה, פרק ז סעי' יט.
^ 5.. ש"ך, יו"ד סי' קפט ס"ק ל.
^ 6.. טהרת ישראל, סי' קפו סעי' יג.
^ 7.. שיעורי שבט הלוי, נידה סי' קפו סעי' ג, ס"ק ד.
הרב אריה כץ
רב משיב במכון פועה.
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הערעור על טהרת המשפחה בימינו
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
הכנס העולמי ה - 21 לדיני ממונות פיקוח נפש מול שיקול חברתי בתכנון תקציב
הכנס העולמי ה -21 לדיני ממונות תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
