ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (מד ע"ב) מביאה ברייתא שמביאה הבדל נוסף: "בכל יום לא היה לה ניאשתיק, והיום היה לה ניאשתיק", רש"י מבאר שהכוונה לפעמון שהיו מחברים למחתה, והסיבה שחיברו אותו היא כי יש מצווה מיוחדת שנלמדת מהפסוק (שמות כח, לה) 'ונשמע קולו בבואו אל הקודש', שכאשר הכהן הגדול נכנס אל הקודש, הוא צריך להשמיע את קולו. וכיון שביום הכיפורים הוא הלך עם בגדי לבן, שבהם לא היו פעמונים, היה צריך לחבר למחתה פעמון. ריטב"א מבאר שלמרות שדין זה שצריך להישמע קולו כשהוא נכנס לקודש נאמר על פעמוני המעיל, לומדים מזה גם לכל זמן שבו הוא נכנס לקודש.
בפיוט 'אמיץ כח' של עבודת יום הכיפורים כשמתואר כיצד הכהן הגדול הולך עם המחתה, כתוב 'קיש צעדיו לפרכות, וקרב לבדים', ופירש ר' וולף הידנעהיים שהקיש בצעדיו על ידי הפעמונים שהיו במעיל. אמנם כתבו תפארת ישראל (הילכתא גבירתא יומא ד) ו'תורה תמימה' (ויקרא טז, הערה יד) שאין זה ייתכן כיון שלא היו מעיל ופעמונים בבגדי הלבן שבהם נכנס הכהן הגדול ביום הכיפורים לפני ולפנים (ה'תורה תמימה' הקשה גם על רשב"ם בפירושו לתורה (שמות כח, לה) שכתב שהטעם לפעמונים הוא בשל הצורך לדעת מתי הכהן הגדול נכנס לעבודת הפנים, כדי שהעם שעומדים במקומות שאסור להם לעמוד יוכלו לצאת, שכלל לא היו מעיל ופעמונים ביום כיפור בעבודות פנים).
המאירי (ד"ה כל יום) מבאר שניאשתיק הכוונה לבסיס, ומכיוון שביום כיפור מניחים את הקטורת על המחתה עצמה, צריך שיהיה לה בסיס שלא תיפול כשמניחים עליה את הקטורת, זאת בניגוד לכל יום שאת הגחלים (שחותים מהמזבח החיצוני) מניחים על מזבח הזהב, ועליהם מניחים את הקטורת. (ברבינו חננאל (מובא גם בריטב"א) מובא פירוש נוסף מה הכוונה ניאשתיק.)
תוס' (ד"ה בכל יום) מביא פירוש אחר מהו ניאשתיק. הירושלמי (ד, ד) הביא ברייתא בה כתוב שצריך שיהיה למחתה נרתיק (ידית), שהיה צריך אותו כדי ש'לא יכווה'. כי מכיוון שביום כיפור היו הגחלים בתוך המחתה זמן ארוך יותר מיום אחר, הייתה המחתה מתחממת, והיה חשש שהכהן הגדול ייכווה, והיה צורך בידית אחיזה.
רמב"ם (עבודת יום הכיפורים ב, ה) מביא את ההבדלים שמובאים במשנה בין המחתה ביום כיפור למחתה בכל יום, ולא מביא כלל את ההבדל שביום כיפור היה ניאשתיק. פרי חדש (מים חיים כט) מבאר שהרמב"ם הבין שמה שנאמר כאן בבבלי הוא שיטת יחיד כיון שנאמר בשם ר' יהודה, ואינו להלכה.
תוס' מביא את קושיית הירושלמי (שם) לפי שיטתו שמדובר בנרתיק, לכאורה הנרתיק מהווה חציצה בין ידו של הכהן הגדול, לבין המחתה שאותה הוא צריך להחזיק? הוא מביא גם את תירוץ הירושלמי שכיון שהוא קובע את הנרתיק במסמרים לכן הנרתיק לא מהווה חציצה בין היד למחתה. מזה הביאו היביע אומר (א או"ח א) משנה הלכות (יא, לה) ור' חיים פנחס שיינברג (מוריה קצט עמ' פז) ראייה ששכבת לק שמורחים על התפילין להבריקן ולשמור עליהם, שמחוברת בצורה כזו שהיא דבוקה ואינה יורדת, אינה חוצצת בין הראש לתפילין, כמו שבמחתה הנרתיק המחובר אינו מהווה חציצה.
סיכום: הגמרא כותבת שביום כיפור היתיה למחתה ניאשתיק. ורש"י מבאר שהכוונה לפעמון שהיה מחובר לה, כדי שהכהן הגדול ישמיע את קולו בכניסתו לקודש. וכך צריך לפרש בפיוט 'אמיץ כח'. מאירי מפרש שהכוונה לבסיס למחתה.
תוס' מפרשים (עפ"י ירושלמי) שמדובר בידית (נרתיק) שנועדה להחזיק את המחתה החמה. אמנם כיון שהידית הייתה מחוברת היטב למחתה, היא לא מהווה חציצה. האחרונים הוכיחו מזה שכששמים לק על תפילין הוא לא מהווה חציצה כיוון שהוא מחובר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











