ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
התחזיות שלהם לאירועים שיתרחשו היו רחוקות מאוד מלהיות מדויקות, והניתוחים שלהם למצבים התבררו כשטחיים ובעלי ערך אסטרטגי ממשי מועט ביותר. עם זאת, המשכתי לקרוא את השבועונים האלה, מפני שאמי שלחה לי אותם ותמיד שאלה אותי על רווחתם ועל תוכנם.
אבל החוויה הזאת של קריאה בשבועונים ישנים, שנמשכה שנים, ריפאה אותי מהאמונה במומחים פוליטיים, כלכליים ודומיהם. תמיד התרחשו אירועים בלתי צפויים ששמו ללעג את התחזיות ואת ההערכות שלהם. זה תמיד הזכיר לי את הפסוק "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".
מסיבה זו, למרות הכול, אימצתי לי הרגל לקרוא שבועונים ישנים, ובהבנה הכוזבת בעליל שלהם לאירועים המדווחים מצאתי לי הנאה מרושעת-משהו ותענוג מעוות. מאחר שרוב האנשים לא קוראים שבועונים ישנים, אלא אם כן הם בחדר המתנה של רופא, אני משער שהשבועונים האלה יכולים להמשיך להנפיק את ההערכות, התחזיות והניתוחים שלהם בלי לחשוש שהקוראים יגלו שהם טועים באופן עקבי... כפי שבאמת קורה.
לאחרונה קראתי גיליון ממארס 2011 של שבועון ישראלי פופולרי בשפה האנגלית. הוא היה מלא בכתבות ומאמרי מערכת על המזרח התיכון החדש שיבוא בעקבות "האביב הערבי" שהביא להדחת שליטי תוניסיה, מצרים ולוב, ובקרוב ידיח את שליטי סוריה, ירדן ומדינות המפרץ.
ובכן, "האביב הערבי" התברר ככישלון חרוץ שלא הביא בעקבותיו שום התקדמות פוליטית או כלכלית. מאות אלפי ערבים נהרגו מאז "האביב הערבי", וכמעט כולם על ידי אחיהם הערבים. חוסר היציבות והנפיצות של המזרח התיכון רק גברו, וכל התחזיות הוורודות על מזרח תיכון "חדש" נראות נלעגות במבט לאחור.
הרטוריקה הקבועה והשחוקה על הפלשתינאים והפיתרונות לבעיה זו שהוצגו בשבועון נראו רחוקים מאוד מהמציאות וכמעט מגוחכים. אין לי בררה אלא לתהות אם המנהיגים הדיפלומטיים והפוליטיים של העולם טורחים לפעמים לקרוא שבועונים ישנים. אני בטוח שאם כן, המדיניות, ההצהרות והמטרות שלהם יהיו הרבה יותר מציאותיות מכפי שהן עכשיו.
אין שום סיבה להמשיך להצליף בסוסים מתים ולשחזר כישלונות מהעבר. די לקרוא את השבועונים שמדברים על תקופת אוסלו כדי למרר בבכי. האירועים בשטח באמת שמים ללעג את חכמת העבר של העיתונאים והמומחים.
התורה מצווה אותנו לזכור את העבר באופן משמעותי. בציווי הזה היא מתכוונת שנזכור לא רק אירועים ואנשים בעבר - מה שבוודאי חיוני לחיים יהודיים משמעותיים בהווה - אלא שנזכור גם הערכות לא מדויקות שנחשבו לאמת ברורה בעבר.
עלינו לזכור מה אנשים חכמים אמרו פעם שלא ייתכן שיקרה ובכל זאת קרה, לזכור שכל בני האדם טועים ולזכור שגם אנשים דגולים מסוגלים לעתים קרובות לעשות טעויות מרות, לזכור שבמרוץ לא תמיד מנצח זה שמהיר יותר, ובקרב לא תמיד מנצח האמיץ או החזק - כל הדברים האלה צריכים להיות חלק ממאגר הזיכרונות של העם היהודי.
עלינו לזכור משיחי שקר שהסיטו אותנו מדרך הישר וחכמים גדולים שטעו בהערכות שלהם לגבי אירועים שעתידים לקרות לעם היהודי. זיכרון העבר מגביל את היוהרה, השחצנות והקנאות בהווה וגם מרסן חידושים פרועים. היו רבים שאמרו שהשואה לא תתרחש לעולם, אך היא התרחשה.
היו אחרים, מהקצה השני של העולם היהודי, שאמרו שמדינה יהודית לא תקום, ואם תקום, תיחרב בתוך 15 שנים מיום הקמתה. המציאות הוכיחה שהתחזיות שלהם היו מוטעות כמו גם ההבנה שלהם את רצון האל. אין זה מפחית מגדולתם, אבל זה כן מוכיח שהאנושות וכל מי שהוא בן אנוש יכול לטעות. אם יש לכם ספקות בעניין זה, רק תמצאו לכם שבועונים ישנים ותתחילו לקרוא אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
