ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הר"ן (על הרי"ף כז ע"ב) מביא ראיות שהלכה כר' אליעזר, ומצד שני ראיות ממשניות אחרות שהלכה כר' עקיבא. ומסיק שבגלל הספק יש להחמיר כדעת ר' אליעזר. ומביא דעה(רא"ש פסחים י, לח) שהלכה כר' עקיבא שאפשר לאכול גם אחרי חצות.
הרמב"ם (חמץ ומצה ו, א) גם הוא פסק שמצוות המצה היא כל הלילה, כדברי ר' עקיבא.המעשה רוקח מקשה מדוע הרמב"ם פסק שניתן לאכול מצה כל הלילה, ומשמע שזה גם לכתחילה, והרי גם לשיטת ר' עקיבא חכמים גזרו שאסור לאכול את הפסח אחר חצות, מכיוון שחוששים שמא ישכח, ויפספס את הזמן, ואם כן ה"ה במצה. ומתרץ שרק בקרבן הפסח שיכול לבא לידי איסור נותר גזרו שיאכלו עד חצות, ולא במצה, שאין איסור להותיר ממנה.
הטור (תעז) כתב שלכתחילה יש לאכול את המצה לפני חצות. וביאר הבית יוסף שיתכן שסבר כר' עקיבא, אך למד שיש תקנת חכמים גם במצה שלא לאכול אותה אחרי חצות. וכן ביראים (סי' ש) כתב שיש לאכול אפיקומן לפני חצות, משום הרחקה מן העבירה, ולא כשיטת הרמב"ם.
בית הלוי (א, לד) מקשה על הטור שאם בקריאת שמע פסק (בסי' רלה) כרבן גמליאל, שיכול לכתחילה לקרוא קריאת שמע אחר חצות, אלא שאסור לו לעשות מלאכה ולאכול לפני כן, מדוע לגבי מצה פוסק שיש להיזהר לאוכלה לפני חצות? (אף שיש לתרץ שחשש לדעת ראב"ע ולכן הורה לאכול לפני חצות) ומבאר שבדיני קדשים כולם מודים שיש גזירה, ואם כן אכילת אפיקומן שהיא כנגד קרבן הפסח (כמו שמוכח בדף קכ ובסי' תעח לגבי שינה באמצע אכילת אפיקומן) יש לכתחילה לאוכלו לפני חצות. מעניין שלפי דבריו עיקר העניין של אכילה לפני חצות היא על האפיקומן, ולא על מצת המצווה. אמנם, הב"ח כתב (תעז, ד) שאף שדין זה להיזהר לאכול לפני חצות עיקרו נאמר לגבי מצה עצמה, שיוצא בה ידי חובה, ולא לגבי אפיקומן, כתב הטור דין זה לגבי אפיקומן, כיון שגם האפיקומן צריך להיזהר לאכול אותו לפני חצות.
מנחת יצחק (ט, מח) כותב שדין אכילת האפיקומן אינו באותה רמת חומרא כמצוות מצה ראשונה שצריכה להיות לפני חצות, שהרי כאן קיים כבר את מצוות המצה, ולמרות זאת כיוון שלכתחילה כתב שו"ע לאכול אפיקומן לפני חצות, אין לאכול אחרי חצות. אבל במקרה שאין ברירה יכול לאכול אפיקומן אחרי חצות, גם לפי שיטת ראב"ע, שהרי רבה בגמרא דיבר על מצה שיוצא בה ידי חובתו.
האבני נזר (או"ח שפא) כתב שאדם שהגיע לאכילת מצה כמה דקות לפני חצות, ורוצה לאכול את הסעודה אחרי אכילת המצה. יאכל מצה, ואחריה סעודה אחרי חצות, ולאחר מכן את האפיקומן, ויעשה תנאי במצה הראשונה שאוכל, שאם שיטת ר' עקיבא היא הנכונה, הוא רוצה לצאת באפיקומן שאחר חצות, ואם לא כוונתו שהמצה הראשונה שאוכל קודם חצות תחשב אפיקומן.
אמנם לדעת המנחת יצחק אין צריך כאן תנאי, אלא יאכל את המצה כרגיל לפני חצות, ויצא בה ידי חובת מצה, כי עליו נאמר עיקר דין שצריך לפני חצות, ואת האפיקומן אחרי חצות, ויוצא בו ידי חובת זכר לפסח לשיטת ר' עקיבא, וכ"כ בתשובות והנהגות (ב, רלט; לגבי דברי האבני נזר דנו גם מכיוונים אחרים האגרות משה ה, לח, אות ח ועוד אחרונים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
