ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
יש לי קושי רב להתרכז במידה ואיני רוחץ את פני בבוקר. האם מותר לי לעשות כן ביום כיפור בהתחשב בכך שאיני עושה כן לשם תענוג אלא בכדי שאוכל לתפקד?
תשובה
נכון הדבר שרק רחיצה של תענוג אסורה ביום כיפור (שו''ע או''ח תריג, א). ממילא, מותר שמים יגעו בעור על מנת להוריד ממנו עפר, או לרחוץ באופן שחייבים לפני התפילה, וכן מותר לעבור דרך נהר וכדומה בכדי להגיע לצורך חשוב (שו"ע או"ח תריג, א-ה). שאלה טובה היא למה האיסור כל כך מצומצם, שהרי בשאר איסורים אין היתר לעבור כשהדבר אינו מביא לידי הנאה, וכפי שאין היתר לאכול ולשתות ביום כיפור מלבד במקרה של פיקוח נפש. התשובה הפשוטה ביותר היא שהעינויים הנוספים ביום כיפור, מעבר לאכילה ושתייה, הינם מדרבנן בלבד, ועל כן אין זה מן הנמנע שניתן להקל בהם יותר. חלק מן הראשונים, וביניהם רבנו תם (עיין תוספות יומא עז ע"א) מביאים מהיתרים אלו ראיה לכך שהעינויים של רחיצה וכו' הינם אכן מדרבנן. אמנם הרמב''ם (שביתת עשור א, ה) הוא אחד מן הסוברים שכל עינויי יום הכיפורים הינם מן התורה, ומסביר הר''ן שזו דוגמא של מצווה דאורייתא שפרטיה נתנו לידי קביעתם של חז''ל.
לאחר הקדמה זו נתייחס לשאלתך.
שו"ת "במראה הבזק" (610)
רבנים שונים
124 - מזוזה, מקום קביעתה.
125 - שטיפת פנים ביום כיפור
126 - בקשת טל ומטר
טען עוד
ערוך השולחן (או''ח תריג, ז) אומר שאת דברי הרא''ש יש להבין לפי הקשר הדברים, וממילא ההיתר מצטמצם. הגמרא (עח.) מדברת על אנשים שהיו טובלים מגבת בתוך מים לפני יום כיפור ומעבירים את המגבת על פניהם ביום כיפור כשהיא פחות רטובה (הרמ''א דוחה הוראה זו בימינו מחשש סחיטה – או''ח תריג, ט). הגאון פסק שלאדם רגיל מותר רק להעביר את המגבת על העיניים, שזהו איזור רגיש הדורש ניקוי, ורק לאיסטניס שייך היתר זה לגבי שאר הפנים. לפי זה, הגאון אינו מחדש היתר אלא מגביל היתר קיים.
למעשה, לספרדים ניתן להקל כדבריך, אך לאשכנזים לא (עיין מקראי קודש של הרב הררי, יום כיפור, ז, יא). נראה שהסברא של האשכנזים נובעת מהעניין הבא. ההרגשה המרעננת שמעירה את האדם נחשבת לרחיצה של תענוג, למרות שמטרת התענוג הינה עבור יכולת ריכוז בתפילה. רק הסרה מהגוף של דברים ממשיים המפריעים או מגע אקראי של מים שייכים בהיתר של רחיצה שאינה של תענוג.
כדי להתעורר, אתה יכול להביא את פניך אל מול מקפיא פתוח, או להניח חפץ קר ויבש על פניך וכדומה, ויתכן שזה אכן יעזור לך (עיין שו''ע או'''ח תריג, ט).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
