ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
המהר"ל מפראג קדם לחסידות בשנים רבות, אך תורת החסידות מצאה בו יסודות קדומים לשיטתה. המהר"ל פרץ דרך לחסידות בכך שהסביר בלשון פשוטה יחסית, רעיונות עמוקים ופנימיים, שיסודות רבים מהם שאובים מתורת הנסתר. בעל התניא היה אף מצאצאי המהר"ל, והמסורת החב"דית מציינת שההקדמה לספר התניא המציינת שהספר הוא על פי 'ספרים וסופרים', הרי שסופרים הם צדיקים חיים, וספרים הכוונה לספרי המהר"ל. גם מרן הרב קוק זיע"א ותלמידיו מצאו בספרי המהר"ל יסודות עיקריים לשיטה הרואה בסגולת עם ישראל, ובעיסוק בשיבת ישראל לארצו והבאת הגאולה, את היסוד המרכזי לעבודת דורנו.
כדרכם של צדיקי חסידות, עיטרה המסורת היהודית גם את המהר"ל בעטרת פלאים, וראתה בו מקובל עצום ובעל מופת, שהושיע את ישראל מעלילות הדם הנוראיות, בסיוע 'גולם' שברא בשמות קדושים.
סיפור מופלא מחבר גם בין הבעל שם טוב והמהר"ל מפראג. כידוע, בצעירותו הסתיר הבעל שם טוב את גדולתו. באותם ימים, התפרנסו הבעש"ט ואשתו מחפירת טיט והובלתו לאתרי בניה. עני מרוד היה הבעש"ט, ואת סחורתו הוביל בעזרת סוס כחוש הרתום לעגלה רעועה. לעיתים, לא היה בכוחו של הסוס לסחוב את המשא, והבעש"ט ואשתו היו מסייעים לסוס ודוחפים את העגלה בעצמם.
יום אחד, שמע הבעש"ט על מכניס אורחים גדול בשם רבי ברוך, שמעבר לאוכל ולינה, נהג להחליף את סוסיהם הכחושים של אורחיו, בסוסים חזקים מאורוותיו. נסעו הבעש"ט ואשתו לרבי ברוך, והוא אירחם למספר ימים, ואף הבטיח להם סוס טוב.
רבי ברוך לא זכה לפרי בטן. באחד הלילות, התעורר רבי ברוך משנתו, והבחין באור גדול הבוקע מחור המנעול של חדר האורח. הציץ רבי ברוך בחור, כי חשש מאש שהתלקחה בחדר האורח, אך להפתעתו – בתוך החדר שוחח עם האורח, זקן בעל הדרת פנים מופלאה, שהפיץ אור על כל סביביו. המראה שראה גרם לו להתעלף וליפול לארץ בחבטה עזה.
כשהתעורר, מצא את עצמו שוכב על מיטת האורח, כשהבעש"ט מטפל בו. אמר לו הבעש"ט – דע לך שהזקן שראית היה המהר"ל מפראג שאתה מצאצאיו. המהר"ל ירד מהעולם העליון כדי לומר לי, שבשכר הכנסת האורחים תזכה בשנה הבאה לבן שיאיר עיניהם של ישראל. בברית של הבן, תמתין לי, ואני אבוא ואברך אותו.
עברה שנה, ורבי ברוך ואשתו זכו לחבוק בן. לברית הזמין רבי ברוך את כל עניי הסביבה, וקיווה שגם האורח האלמוני יבוא עימהם. המתין רבי ברוך לאורח, אך זה בושש לבוא. החליט רבי ברוך, להעביר את הרך הנולד בין הנאספים, שיברכוהו, ואם האורח נמצא הרי שגם הוא יברך את הילד. הנוכחים בירכו את הילד בברכות שונות. והנה, הניח אחד העניים את ידו על ראש הילד ואמר בקול רם:
איני יודע ללמוד. אך שמעתי כתוב – "ואברהם זקן בא בימים". זקן זה סבא, אני מברך את הילד שיהיה הסבא של עם ישראל.
כל הנוכחים צחקו מהברכה המוזרה, אך רבי ברוך ידע שזו הברכה לה ציפה. גדל הילד, וכולם קראו לו 'סבא', הלא הוא רבי אריה ליב (הקרוי על שם המהר"ל) משפולי, ה'סבא משפולי'.
בברכה זו יש יסוד עמוק. המכניס אורחים זוכה לילדים (אברהם אבינו ועוד). מי שמכיל ומחזק את כוחות האחרים (אורחים), זוכה שה' יתן לו כוחות והמשכיות (ילדים). ומי שנוהג כך הרי הוא ה'סבא' הטוב של עם ישראל, המגדל ומטפח אותם ודואג להם. כך נהגו המהר"ל, הבעל שם טוב ובעל התניא.
ויהי רצון שזכות הצדיקים תעמוד לנו, ונזכה גם אנו לקחת אחריות ולחזק ישראל עם קדושים, ונחתם לשנה טובה ומבורכת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
