ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. אמירה לפני ה' – פעמיים מופיעה.
הראשונה – בעקבות "ראשית",
והשניה - בסיום וכילוי ה"שלישית".
מה תוכן האמירות, ובמה הן נבדלות ושונות,
ומה הסיבות לאמירתן והמגמות?
ב. המילה הערבית "אמיר" – מקורה בפרשה.
נסיך ושליט – משמעותה ופרושה.
למילה זו אין רע בתורה,
ובפעם היחידה מופיעה היא בסדרה.
האם גם רש"י ושאר הפרשנים,
משמעות דומה למילה זו נותנים?
ג. נאום המצוות שע"י משה נאמר,
בפרשת "כי תבוא" רק נגמר.
באיזו פרשה נמצאת תחילתו,
והיכן, בדיוק, בפרשתנו - חתימתו?
ד. אוניות בפרשתנו - היכן מופיעות,
להיכן הן שטות ומה הן נושאות?
ה. מאחר שהזכרנו את האוניה,
יש לציין שבפרשתנו נמצא גם דאייה.
מי הוא הדואה,
ומה מסמל זה הגאה?
ו. עומדים אנו לפני ראש-השנה,
אך דווקא בפסח נקרא קטעים מהפרשה.
מהם הפסוקים שבליל הסדר נאמרים,
ומדוע דווקא הם הנבחרים?
ז. בליל ר"ה נוהגים לאכול ראש כבש או דג
ולומר: "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".
היכן פעמיים בסדרה,
מקור לזו האמירה?
ח. המילה "טנא" לא מצויה במקרא,
מלבד אצלנו – במקומות שונים בסדרה.
ארבע פעמים את פרשתנו ה"טנא" מעטר,
האם תוכלו את כולן למצוא ולאתר?
ט. "בסתר" משולש בסדרה,
מופיע תמיד בדבר עבירה.
שתי עבירות בסתר מתבצעות,
ושם גם מתרחש שיא הצרות והרעות.
תמיד חמור מאד שעבירות נעשות,
אז מדוע דווקא אלו שבסתר מודגשות?
תשובות
א. אמירת 'מקרא ביכורים' בהבאת הפירות הראשונים למקדש. 'וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד אבי... ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'' - סיפור השעבוד ויציאת מצרים וביאת הארץ.
אמירת 'וידוי מעשרות' לאחר סיום הפרשת המעשרות מיבול השנה השלישית והשישית לשמיטה, בערב פסח בשנה הרביעית והשביעית. 'ואמרת לפני ה' אלוקיך בערתי הקודש מן הבית... השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש' - וידוי האדם שנתן ואכל את כל המעשרות כראוי ותפילה לברכת ה' לישראל ולארץ.
ב. 'את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום' (כ"ו, י"ז-י"ח). רש"י- 'אין להם עד מוכיח במקרא ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה', אבן עזרא- 'מלשון גדולה'.
ג. נאום המצוות מתחיל בפרשת ואתחנן (ה', א') ומסתיים בפרשתנו (סוף פרק כ"ו).
ד. 'והשיבך ה' מצרים באוניות' (כ"ח, ס"ח).
ה. 'ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר' (כ"ח, מ"ט).
ו. עיקר הגדה של פסח הוא דרשות חז"ל על פסוקי סיפור יצי"מ ב'מקרא ביכורים' (כ"ו, ה'-ח').
ז. בברכה- 'ונתנך ה' לראש ולא לזנב' (כ"ח, י"ג), ובקללה- 'הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב' (כ"ח, מ"ד).
ח. 'ולקחת מראשית כל פרי האדמה... ושמת בטנא... ולקח הכהן הטנא מידך' (כ"ו, ב'- ד'), 'ברוך טנאך ומשארתך' (כ"ח, ה'), 'ארור טנאך ומשארתך' (כ"ח, י"ז).
ט. 'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש ושם בסתר' (כ"ז, ט"ו), 'ארור מכה רעהו בסתר' (כ"ז, כ"ד), '... ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחוסר כל בסתר' (כ"ח, נ"ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
