ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" היא מצוות עשה מדאורייתא לשמור על הגוף בריא ושלם.
ב. בטיולים ישנה מצווה מיוחדת להישמר ולהיזהר, מאחר והסכנה מצויה בהם.
ג. יש לשמור גם על נפשנו, לכן אין להיכנס לכנסיות כלל.
ד. בעניין כניסה למסגד - יש מתירים להיכנס למסגד, ויש אוסרים לפי שסוברים שהאסלאם מוגדר כעבודה זרה.
חובת הזהירות בטיול
דבר מפורסם הוא שמצווה להיזהר מסכנה, כמו שכתוב "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
נחלקו הפוסקים האם המצווה היא מצוות עשה מדאורייתא או לא.
רוב הפוסקים סוברים שהחיוב לשמור על הגוף הוא חיוב דאורייתא ומקיימים בזה מצוות עשה.
מדברי הלבוש ומהרש"א משמע שאין חיוב דאורייתא לשמור על גופו אלא רק חיוב דרבנן, אמנם, גם את דבריהם אפשר לבאר באופן שאינם חולקים על שאר הפוסקים.
לכן, יש להזהר בפרט בטיול. לפי שבדרך לטיול ובטיול עצמו הסכנה מצויה1.
כניסה לכנסיות
כמו שאנו מצווים על שמירת הגוף, כך מצווים אנו על שמירת הנפש.
במשנה במסכת עבודה זרה למדנו, שאסור להיכנס לעיר שעושים בה יריד לעבודה זרה, אלא אם כן הוא רק עובר שם בדרך לעיר אחרת2.
וכך נפסק להלכה בשו"ע, וממילא פשוט שאין להיכנס לבית עבודה זרה3.
לדעת כמעט כל הראשונים והאחרונים, הנצרות נחשבת כעבודה זרה, לכן לכנסיות יש דין של בית עבודה זרה ואין להכנס אליהן כלל, לא לצורך טיול והנאה ולא לצורך אחר4.
ואף לחצר כנסיה אין להיכנס. ויש אומרים, שאסור אפילו להביט על כנסיה5.
כניסה למסגדים
לעומת האמור לעיל, במסגדים אפשר שהדין שונה מאחר וקיימת מחלוקת שקולה בין הפוסקים האם האסלאם נחשב כעבודה זרה.
יש אומרים שאין לאסלאם דין של עבודה זרה, ולשיטתם אין איסור להכנס למסגד6.
לעומת זאת יש אומרים שאף האסלאם הוא עבודה זרה, ולשיטתם אסור להיכנס למסגד כמו שאסור להיכנס לכנסיה7.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
