ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם התורה נועדה להדריך אותנו בחיים וערכיה נועדו לשפר את התנהגותנו ואת אורח חיינו ולעזור לנו להגיע למטרה ולהיות עם קדוש, למה להכניס לתורה את הפרשה הזאת, כשאין לה, לכאורה, שום השפעה מעשית על חיי היומיום שלנו ואין בה כדי להרחיב את ההבנה שלנו בדבר נוכחות ד' בכל דבר בחיינו?
על אף שיש במשנה מסכת שמוקדשת לחוקים, להלכות ולצדדים הטכניים של מצוות פרה אדומה, אין בה דיון בסיבות לעצם קיומה של המצווה הזאת והיא גם לא עוסקת בשאלה מדוע פרשה זו נמצאת באמצע התיאור של האירועים שקרו לדור המדבר, אותו דור שיצא ממצרים והיה נוכח במעמד הר סיני.
יש לנו תיעוד ותיאור היסטורי במשנה ובמקורות לא רבניים לקיום הלכה למעשה של המצווה הזאת בתקופה שבית המקדש היה קיים. זאת תזכורת לכבוד שאנחנו חייבים לכבד ולקיים את מצוות האל גם כאשר אינן כפופות להבנה אנושית. עם זאת, אנחנו זקוקים למידה, ולו מועטה, של הבנה על מנת שלפרשה הזאת תהיה משמעות בשבילנו.
אני חושב שהתורה באה להראות לנו את העובדה שגם חיי האדם הם אינם הגיוניים למעשה, ושהתנהגות האדם פעמים רבות איננה רציונאלית או מתיישבת עם השכל הישר. איך ייתכן שהדור שיצא ממצרים והיה עד להתגלות על הר סיני מתלונן על אוכל, כשהיה מספיק מזון שירד משמים? איך ייתכן שבני ישראל העדיפו את מצרים או המדבר על פני חיים בארץ כנען? איך ייתכן שהשבט של משה ואהרון התקומם ופתח במרד גלוי נגדם?
האם כל אלה אינן החלטות בלתי הגיוניות ובלתי סבירות? החלטות עם חסרונות איומים? ובכל זאת, ההחלטות האלה התקבלו והחלטות דומות להן ממשיכות להתקבל שוב ושוב בחיים היהודיים ובחיים בכלל לכל אורך ההיסטוריה. למרות מיטב המאמצים שלנו והאשליה המתמדת שלנו שאנחנו חיים בעולם רציונאלי, התורה באה ואומרת לנו כאן שזאת הנחה שגויה.
אם חיי היומיום לא כפופים להיגיון ולתחזיות מדויקות, מאוד לא הוגן ואף לא הגיוני לדרוש מהתורה ומהקב"ה לתת לנו הבנה מושלמת של המצוות והחוקים. התורה מכניסה את הפרשה הזאת לאמצע הסיפור על ההרפתקאות של בני ישראל במדבר כדי לציין שתעלומות החיים רבות בעולם הרוחני לא פחות מאשר בעולם החומרי והמעשי, לכאורה.
אחד השיעורים הכי גדולים ביהדות הוא שאנחנו צריכים להתנהג באופן רציונאלי גם כאשר בו-בזמן אנחנו מבינים שיש חלק גדול בחיים הפרטיים והלאומיים שלנו שפשוט נשגב מבינתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
