ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
הלידה לוותה בשמחה רבה, והברית משכה תשומת לב מיוחדת, שהרי אביו של התינוק היה רבי מיימון הדיין מנכבדי הקהילה. אך כיתר הבריתות, היא נחגגה בקרב אנשי העיר, ולא הוזמנו אליה נציגים מכל רחבי העולם היהודי. העולם המשיך לנהוג כמנהגו. מאורע מקומי שלא משך תשומת לב רבה.
שנים עברו, וכיום יודעים כולנו, שלידה זו הייתה מאורע מהפכני בתולדות העולם היהודי, ואף השפיעה על העולם כולו. לתינוק קראו משה בן מיימון, הלא הוא – הרמב"ם.
לעיתים, תקופות חדשות נולדות בהיחבא, שהרי אין איש היודע שכאן גנוזה תחילתה של תקופה חדשה.
כך נוהגת גם התורה בפרשתינו. בלי שום תמרור אזהרה, אנו מדלגים מרחק של 38 שנה, מדור יוצאי מצריים לדור הנכנסים לארץ. פרשת פרה אדומה נאמרה עוד לדור יוצאי מצריים, ואילו – 'ויבואו כל העדה... ותמת שם מרים... ולא היה מים לעדה' ופרשיית מי מריבה, אירעו אצל הנכנסים לארץ.
רגעי מעבר אלה עטופים בנקודה מעניינת. נושא – 'הפה' חוזר כאן פעמים רבות. הפרשיה כולה עוסקת בניסיון מחודש לפתוח את 'פי הבאר'. משה ואהרון נצטוו לדבר אל הסלע בפיהם, ולגרום לו לפתוח את פיו ולהוציא מים, אך הם מעדיפים לנטוש את הפה ולהכות את הסלע במטה, ובכך מפסידים את מקומם בין באי הארץ.
מדהים לגלות, שיש עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות (אבות ה, ו), כלומר – ברגעי המעבר מימי המעשה ליום הקדושה והמנוחה. שלושת הראשונים שבהם – "פי הארץ, ופי הבאר ופי האתון". השלישיה הזו מופיעה בשלושת הפרשיות, שאנו מצויים בליבן – פי הארץ בקורח, פי הבאר בחוקת, ופי האתון בבלק.
נזכיר גם שמיתת הצדיקים מוזכרת כמיתה 'על פי ה'', מיתת נשיקה בפה. אמור מעתה, שרגעי המעבר בין ארץ לשמיים – ימי חול ושבת, המדבר וארץ ישראל, גוף ונשמה נעוצים בכוח הפה.
ואכן (כפי שמבאר המהר"ל – גבורות ה' פרק ל'), כח הדיבור בפה הוא כח החיבור בין רוח וגשם. האוויר הרוחני יוצא מהריאות ופוגש את כלי המבטא הגשמיים שבפה, ומהחיבור ביניהם נולד הדיבור. לפיכך, מעלתו של האדם בדיבורו, כידוע מתרגום אונקלוס, ש"ויהי האדם לנפש חיה", מתרגם – "לרוח ממללא" - לרוח מדברת.
לפני כניסתנו לארץ, עלינו לתקן את כח הפה. התיקון מתחיל ב'פי הארץ' הסוכר את הדיבור השלילי במחלוקת. ממשיך ב'פי הבאר', הפה הופך לכוח מעניק חיים, ואם היינו זוכים ומשה היה מדבר, עצם הדיבור היה מוליד מים חיים. ונשלם ב'פי האתון', כשאשת החמור – החומריות, פותחת פיה ברוחניות, ומלמדת שצריך לדבר רק דיבורים טובים ולא קללות.
מכאן למדנו עד כמה עלינו לשמור על פינו. ואכן, הרב צבי יהודה קוק זצ"ל אמר, שבכוונה תחילה שלח הקדוש ברוך הוא לעם ישראל את החפץ חיים זצ"ל, ללמדנו את שמירת הלשון, ערב שיבת ישראל לארצו, כי עם התחדשות החיים הציבוריים בארץ קל להיגרר ללשון הרע, ועלינו ללמוד להינצל ממנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
