ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. שני בני דודים,
על הכהונה מתמודדים.
הניצחון הושג בשתי מערכות,
ומכריעות היו ההוכחות.
הראשונה - באש ושריפה נוראה,
השניה - בשקד ופריחה מופלאה.
ב. האיום: "ואכלה אותם כרגע" - פעמים נזכר.
למשה ולאהרון: "הבדלו", "הרומו" - נאמר.
השניים לא צייתו ופעלו לבטול הגזירה הנוראה,
מה הייתה בכל פעם פעולתם, ומה התוצאה?
האם הצליחו להביא לישועה,
או, לפחות, לצמצם את מימדי הפגיעה?
ג. יש אומרים כי קורח היה מן השרופים,
ויש אומרים שהוא מהנבלעים לעיני קהל צופים.
הבא לכל דעה ראיה,
וברר עמדתך בזו הסוגיה.
ראב"ע יסייע להבין עוד את זו הפרשה,
בפרק ט"ז בפסוק השלושים וחמישה.
ד. בהפטרה גם כן מסופר על מרידה,
וחוסר אמונה במנהיג העדה.
כדי להוכיח את העם על הרעה,
לאות משמים מופנית בקשה וקריאה.
ובנאום המנהיג - מדברי משה בפרשתנו - טענה,
אמנם האווירה, בכללה, הרבה יותר מתונה.
עמוד על ההשוואות הרמוזות באלו הפרטים,
וכן על ההבדלים שבמיוחד בולטים.
ה. על בית המקדש הופקדה שמירה,
וזו אחת ממצוות התורה בסדרה.
כמה עמדות שמירה היו מאוישות,
ועוד, מפני מה שמרו ומה היו החששות?
התדע באיזו דרך ובאיזו שיטה
מנעו שינה בשמירה או את שבירתה?
מתברר שהתגובה
הייתה חמורה וקשה.
בס' החינוך תמצא פרטים ועובדות,
וכן במשנה בפרק הראשון ב"מדות".
ו. ענישה קולקטיבית אף שלעיתים הינה יעילה,
כשיטה מוסרית ומוצדקת אין היא מקובלה.
אך מרש"י בפרשה הוכחה ברורה,
שבדיני אנוש אין מנוס וברירה.
לעיתים, אין להימנע מפגיעה
באוכלוסיה רחבה שלא חטאה.
רק הקב"ה א-להי הרוחות וא-ל דעות,
אצלו - צדק מוחלט, וענישה – ללא החטאות.
ז. עשרים וארבע - מתנות נכבדות.
לשם מה הללו - כולן נועדות?
ברמב"ם (ריש הלכות בכורים) כולן ספורות,
אלו מהן (והיכן) בפרשתנו נזכרות?
תשובות
א. קרח נחלק וקינא לכהונת אהרן בן דודו. בבליעת קרח באדמה, שרפת מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת באש, ובפריחת מטה אהרן הוכחה קדושת אהרן והכוהנים.
ב. לאחר הקהלת קרח את כל העדה על משה ואהרן נגלה כבוד ה'. ה' אמר למשה ואהרן 'הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע'. משה ואהרן מתפללים שרק החוטאים יענשו ולא כל העם וכך היה. כל העם ניצל ורק קרח, דתן, אבירם ומשפחותיהם ומאתיים וחמישים מקריבי הקטורת נענשים ומתים.
למחרת, העם טען למשה ואהרן 'אתם המיתם את עם ה'. משה ואהרן פונים לאוהל מועד ונגלה כבוד ה'. ה' אומר למשה ואהרן 'הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע'. משה ואהרן נפלו על פניהם, אהרן לקח מחתת קטורת, רץ לתוך הקהל ועצר את המגיפה שהתחילה בעם.
ג. ' יש אומרים קרח מהנבלעים היה, והראיה 'ותבלע אותם ואת קרח' (במדבר כו, י). ויש אומרים כי נשרף היה, והעד (-והראיה) 'ואת קרח במות העדה באכול האש' (שם). וחז"ל אמרו כי נשרף ונבלע. ולפי דעתי, שלא נבקע רק מקום דתן ואבירם, כי לא נזכר (-רק דתן ואבירם נבלעו באדמה, כי בקרח לא נאמר שם בפירוש שנבלע). וקרח היה עומד עם מחתתו עם אהרן ועם נשיאי העדה מקריבי הקטרת...' (אבן עזרא שם).
ד. בהפטרה מסופר על תוכחת שמואל את העם על שביקשו מלך. שמואל מתפלל לה' שירד גשם בקיץ 'ודעו וראו כי רעתכם רבה' ויורדים גשמים. שמואל אומר לעם 'את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי' בדומה למשה שאמר 'לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם'.
ה. 'מצות שמירת המקדש- שנצטוו הכהנים והלוים לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד בכל לילה ולילה כל הלילה. ושמירה זו היא כדי לכבדו ולרוממו ולפארו, לא מהיות שום פחד מאויב חלילה, שנאמר ושמרו את משמרת אהל מועד...
משרשי (-מטעמי) המצוה- מה שכבר כתבתי כמה פעמים, כי בכבוד הבית סבה לתת מוראו אל לב בני אדם, ובבואנו שם לבקש תחנה וסליחה מאת אדון הכל יתרככו הלבבות אל התשובה במהרה... ומכבודו של בית הוא למנות עליו שומרין כדרך המלכים הגדולים אשר בארץ שיעשו כן...
מדיני המצוה- מה שאמרו זכרונם לברכה שארבעה ועשרים עדה שומרים אותו בכל לילה בארבעה ועשרים מקומות, הכהנים שומרים בשלשה מקומות מבפנים והלוים בכ"א מקומות מבחוץ. ומעמידין אחד שהוא מחזר על המשמרות כל הלילה ואבוקות דולקות לפניו ואיש הר הבית נקרא, וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן וחובטו במקלו, ורשות היה לו לשרוף את כסותו, עד שהיו אומרים בירושלם מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן על משמרו. (ספר החינוך מצווה שפ"ח)
ו. 'א-ל אלו-הי הרוחות - יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא' (רש"י טז, כב).
ז. עשרים וארבעה מתנות הכהונה שישראל נותנים לכהנים. בפרשתנו כתובים פדיון בכור אדם, תרומת המעשר שנותנים הלויים לכהנים והאיסור לפדות בכור בהמה טהורה (משום שצריך לתנו לכהן כנאמר בפרשת בא). בפרשה כתובה גם מצוות מעשר ראשון הניתנת ללויים (אינה אחת מכ"ד מתנות הכהונה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
