ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי נחמיה בן ר' שלמה זלמן אהרון
וְהַהַקְדָּמָה הַשְּׁנִיָּה, הַהוֹדָאָה בְּסִבּוֹת אֶמְצָעִיּוֹת. אֲבָל אֵינָן פּוֹעֲלוֹת, אֶלָּא הֵן סִבּוֹת עַל דֶּרֶך הַחֹמֶר, אוֹ עַל דֶּרֶך הַכֵּלִים, כִּי הִנֵּה שִׁכְבַת הַזֶּרַע וְהַדָּם חֹמֶר לָאָדָם, וְאֵיבְרֵי הָרְבִיָּה מְחַבְּרִים בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהָרוּחוֹת וְהַכֹּחוֹת כֵּלִים מְשַׁמְּשִׁים בִּרְצוֹן ה', וְתִשְׁלַם צוּרָתוֹ וְתָאֳרוֹ וְגִדּוּלוֹ וַהֲזָנָתוֹ. אֲפִלּוּ בַּדָּבָר הַנִּבְרָא יֵשׁ אֲשֶׁר צָרִיך בּוֹ לְסִבָּה אֶמְצָעִית, כֶּעָפָר אֲשֶׁר הָיָה חֹמֶר אָדָם. וּלְפִיכָך אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת בַּסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת.
וְהַהַקְדָּמָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶה' נוֹתֵן לְכָל חֹמֶר הַטּוֹבָה שֶׁבַּצּוּרוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל וְהַמְתֻקֶּנֶת שֶׁבָּהֶם, וְשֶׁהוּא יִתְעַלֶּה מֵיטִיב, לֹא יִמְנַע חַסְדּוֹ וְחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ מִדָּבָר, וְשֶׁחָכְמָתוֹ בַּפַּרְעוֹשׁ וּבַיַּתּוּשׁ, לְמָשָׁל, אֵינָה פְּחוּתָה מֵחָכְמָתוֹ בְּסִדּוּר הַגַּלְגַּלִּים, אַך הִתְחַלְּפוּת הַדְּבָרִים מֵחֲמַת חָמְרֵיהֶם. וְאֵין לְךָ לוֹמַר: לָמָּה לֹא בְּרָאַנִי מַלְאָך? כְּמוֹ שֶׁאֵין לַתּוֹלַעַת לוֹמַר: לָמָּה לֹא בְּרָאַנִי אָדָם?
וְהַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית, הַהוֹדָאָה כִּי לַמְּצִיאוּת מַדְרֵגוֹת, עֶלְיוֹנוֹת וְתַחְתּוֹנוֹת, וְכִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הַשָּׂגָה וְהַרְגָּשָׁה וּתְחוּשָׁה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מֵאֲשֶׁר אֵין לוֹ זֶה, לְקִרְבָתוֹ לְמַדְרֵגַת הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר הִיא שֵׂכֶל בְּעַצְמוּתָהּ, וְכִי הַפָּחוּת שֶׁבַּצֶּמַח יוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמַּדְרֵגָה מִן הַנִּכְבָּד שֶׁבַּמַּחְצָבִים, וְהַפָּחוּת שֶׁבַּבְּהֵמָה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמַּדְרֵגָה מִן הַנִּכְבָּד שֶׁבַּצְּמָחִים, וְהַפָּחוּת שֶׁבָּאָדָם יוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמַּדְרֵגָה מִן הַנִּכְבָּד שֶׁבַּבְּהֵמָה. וְכֵן הַפָּחוּת שֶׁבְּבַעֲלֵי תּוֹרַת ה' יוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמַּדְרֵגָה מִן הַנִּכְבָּד שֶׁבְּחַסְרֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא מֵאֵת ה' מַקְנָה לַנְּפָשׁוֹת מִנְהַג הַמַּלְאָכִים וּתְכוּנָתָם, וְזֶה מַה שֶּׁלֹּא יֻשַּׂג בְּלִמּוּד. וְהָרְאָיָה עַל זֶה, כִּי הַהַתְמָדָה בְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הַהִיא מְעוֹרֶרֶת אֶל מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, אֲשֶׁר הִיא הַקְּרוֹבָה שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת הָאֱנוֹשִׁיוֹת אֶל הָאֱלֹהִיּוּת, וּלְפִיכָך בַּעַל הַתּוֹרָה הַמַּמְרֶה טוֹב מֵחֲסַר הַתּוֹרָה, כִּי הוּא, כְּבָר הִקְנַתְהוּ תוֹרַת ה' מִנְהָג מַלְאָכִי, הִשְׁקִיף בּוֹ עַל מַדְרֵגַת הַמַּלְאָכִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּרְיוֹ בִּלְבֵּל אוֹתָהּ עָלָיו וְהִפְסִידָהּ, נִשְׁאֲרוּ לוֹ מִמֶּנָּה רְשָׁמִים, וְנִשְׁאַר בְּאֵשׁ הַתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ, וְעִם זֶה, אִלּוּ נִתְּנָה לוֹ הַבְּחִירָה, לֹא הָיָה בּוֹחֵר לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגַת חַסְרֵי הַתּוֹרָה. כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם אִם חָלָה וְהִתְיַסֵּר בְּמַכְאוֹבָיו, אִלּוּ נִתְּנָה לוֹ הַבְּחִירָה לִהְיוֹת סוּס אוֹ דָּג אוֹ עוֹף נֶהֱנֶה בְּלִי מַכְאוֹב, וְיוּשַׂם הֶפְרֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵין הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר מְקָרְבוֹ אֶל מַדְרֵגַת הָאֱלֹהוּת, לֹא הָיָה בּוֹחֵר בָּזֶה.
___________________________
הדעה הזאת – שאין סתירה בין הגזרה לבחירה. בסיבה הראשונה – מציאות ה'. מהבחינה – מהתבוננות. על דרך החומר – על-פי התכונות הנמצאות בחומר. על דרך הכלים – עזרים. הרוחות והכוחות – שתפקידם ההתפתחות הביולוגית של האדם. במחצבים – בדומם.
ביאורים
החבר מנסח את עיקרי האמונה העומדים ביסוד ההשקפה של השגחת ה', אותה תיאר באריכות. העיקר הראשון : הכרה במציאות ה' שיש לו חכמה ורצון, ושברא עולם בעל סדר ושלמות. האמונה הזו מתיישבת בלב האדם על ידי התבוננות בבריאה, התבוננות המותירה רושם עמוק בנפשו. באופן כזה, גם אם יתגלו לאדם חסרונות בבריאה לפי דעתו, הוא יתלה אותם בקוצר הבנתו ולא במיעוט יכולתו של הבורא.
העיקר השני : הכרה בחוקי הטבע המשמשים אמצעים שדרכם ה' משגיח על העולם. לחוקי הטבע אין בחירה ומחשבה עצמית, והם פועלים מאליהם ככלי ביד האומן. החבר מדגים זאת באופן יצירת האדם לכל אורך ההיסטוריה האנושית; החל ביצירה הראשונית של האדם על ידי עפר וכלה ביצירה המתמשכת לכל הדורות על ידי הפריה, ובהתפתחותו על ידי כוחות הגוף הטמונים בו.
העיקר השלישי : הכרה בטוב ה' המעניק לכל נברא את השלמות המרבית המתאימה לו. דרגת החיים של כל נברא תלויה באיכות החומר שלו, כך שמתן הצורה איננו שרירותי אלא בעל התאמה מדויקת.
העיקר הרביעי : קיים מדרג איכותי בבריאה, מבחינה גשמית ורוחנית. את הדירוג הגשמי מציין סולם ה'דצח"מ' (דומם, צומח, חי, מדבר) שמתאר את מידת השכלול והפיתוח של כוחות החיים. הדירוג הרוחני הוא ביחס בין עם ישראל לשאר האומות.
למצוות יש פעולה סגולית, שמרוממות את נפש האדם למעלת המלאכים, ומכשירות אותה לנבואה, דבר שהלימוד השכלי לא מסוגל לחולל. כיון שהמצוות ניתנו רק לעם ישראל, טבועה בו מעלה שמבדילה אותו משאר העמים. גם יהודי חוטא נעלה יותר מגוי משכיל ומוסרי, כיוון שהמצוות המעטות שקיים הותירו רושם בנפשו והשתוקקות פנימית לדבקות בה'. המצוות שניתנו דווקא לישראל מעידים על הכוח הטמון בהם, ולכן למרות שהמצוות הן עול על האדם, גם החוטא לא מוכן לוותר על יהדותו.
הרחבות
* התורה והמצוות – זכות לישראל
וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּרְיוֹ בִּלְבֵּל אוֹתָהּ עָלָיו וְהִפְסִידָהּ, יִשְׁאֲרוּ לוֹ מִמֶּנָּה רְשָׁמִים. ריה"ל טוען שאף ליהודי חוטא, יש מעלה על פני הגוי, וזאת מכוח הרשמים הגדולים שהתורה שלמד השאירה אצלו.
המהר"ל מבאר גם הוא את מעלתן של ישראל "ועל זה אמר רבי חנניא [אבות ו, יא] דבריו כי רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, ולפיכך הרבה להם מצוות הרבה, והם מוכנים אל מצוות הרבה מאוד. וזהו זכות ישראל כאשר יש להם מצוות הרבה ביותר, ולכך שכרם גדול יותר" [תפארת ישראל ה]. מדברי המהר"ל עולה שמעלתן של ישראל נובעת מההכנה הנפשית שהקב"ה טבע בנפשם לקיים את כל תרי"ג המצוות. לעומתם, לגויים אין את התכונות האלו כיוון שלא נצטוו בתורה.
וממשיך המהר"ל: "ואל יקשה לך סוף סוף יהיה שכרם יוצא בהפסדם, שאם לא יקיים רוב התורה יהיה רשע. זה אינו, דסוף סוף מרוויח בזה על ידי שיש לו הכנה אל התורה שיש בה מצוות הרבה. כי הדבר הזה שאפשר שיקיים המצוות או לא יקיים – דבר זה הוא שקול, כי אולי יזכה ויקיים המצוות. וכיוון שהדבר הוא שקול, דבר זה מכריע מה שהוא מוכן אל תורה של ריבוי מצוות, ודבר זה הוא זכות גדול מאד". היינו, אין לטעון שבגלל ריבוי המצוות יהיה קשה לקיימן, ועל כן אין זו זכות לישראל, שכן הסיכוי שיקיימו את התורה שווה לסיכוי שיעברו עליה, והמעלה שהאדם זוכה בה בעקבות ריבוי המצוות מכריעה לכך שריבוי המצוות הוא זכות לישראל.
שאלות לדיון
"מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הַשָּׂגָה וְהַרְגָּשָׁה וּתְחוּשָׁה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מֵאֲשֶׁר אֵין לוֹ זֶה" מדוע מי שיש לו הרגשה יותר גבוה ממי שאין לו? מה זה אומר עלינו ועל החיים שלנו?
מה הקשר בין קיום מצוות התורה למלאכיות? ומה בין זה לבין התשוקה לתורת ה'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
