ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
___________________________
אין לנו לדחותם – את הבנת הפילוסופים. במה שראו – מלאכים. הדעת הראשונה – שדמות כבוד ה' שראה יחזקאל מן הנבראים [הערת הרב שילת]. הדעת השניה – מן הצורות הרוחניות. תולדותיו – השפעותיו. רגיל אצלנו – דור המדבר הורגלו בראייתם. יהרס אליה – יתפרץ להשיגה. בשמות התוריים – אופן פירושנו הוא כפי משמעות המושג בתורה. למשפטים הטבעיים – חוקי הטבע. שיעור קומה – חיבור קדום שיש בו תיאורים גשמיים של דמות של מעלה, כביכול [הערת הרב שילת]. למה שיש בזה וכו' – מחמת שדימויי ההגשמה משפיעים על הרגש, כפי שיבאר.
ביאורים
ריה"ל חותם בפסקה זו את הדיון על שמות הקב"ה והתגלותו בעולם. הדיון נחתם בבירור כמה מושגים שקשורים לקב"ה. המושג הראשון הוא מלאכים. מי הם המלאכים? מלאך פירושו שליח. מישהו אשר עושה את שליחות הקב"ה לצרכים שונים אשר צריכים להתרחש במציאות. מלאכים אלו יצורים רוחניים אשר נבראו מחומר גשמי דק. אנו יכולים למשש ולחוש דברים חומריים. אך ישנם סוגי חומרים שהם חומריים ואין אנו יכולים לראות אותם ולהיפגש איתם. הדבר דומה לכוח השמיעה. ישנם צלילים שאנו בני האדם איננו יכולים לשמוע, אך כלבים ובעלי חיים שומעים אותם היטב. מכאן שצלילים אלו שייכים לעולם החומרי שלנו, אך אין לנו הכלים לחוש אותם. אותו הדבר ביחס למלאכים. ריה"ל מבאר שלמלאכים יש גוף חומרי, אך הוא דק וחושינו אינם יכולים לפגוש אותו. הוא מוסיף ואומר שיש שני סוגי מלאכים; מלאך שנברא למשימה מוגדרת חד פעמית, ומלאך שהוא נצחי, מכיוון שיש לו שליחות שאינה משתנה.
המושג השני הוא כבוד ה'. גם כבוד ה' עשוי מחומר דק שאיננו יכולים לקלוט בחושינו. מטרת חומר זה היא כפולה: להיות החומר שממנו עשויה ההתגלות האלוהית אשר הנביא רואה, וכן להוות את המשלחת שמלווה את ההתגלות האלוהית ואת הנוכחות האלוהית בעולם הזה. כבוד מלשון כבודה. זוהי הפמליה המלווה את המלך בלכתו ובהופעתו. ריה"ל מבאר [מאמר שני אות ד] שפירוש הכתוב 'וירד ה' על הר סיני' הוא שכבוד ה' ירד על הר סיני. כל משרתיו ופמלייתו, ובמילים אחרות, כבודו, ירדו על הר סיני, אך הוא נשאר בשמי שמים.
באותו אופן מבאר ריה"ל את המושג'שכינה' . גם השכינה היא חומר דק שנברא על ידי הקב"ה כאשר הוא רוצה להתחבר עימנו.
מעבר לכל המטרות שלהן, כל הבריאות הללו נבראו למטרה אחת עליונה, והיא ליצור יראת שמים בלבבות הרואים. כבוד ה' שהתגלה במעמד הר סיני וכן מראות הנבואה, באים להחדיר יראת ה' בכל מי שחווה את ההתגלות האלוהית הזו.
הרחבות
* "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" – ראיית קשר של תפילין
שֶׁיִּשָּׁמֵר מֵרְאִיַּת הַפָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִסְבְּלָהּ בָּשָׂר וָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי". הגמרא דרשה פסוק זה: " 'והסרתי את כפי וראית את אחֹרי' – אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין" [ברכות ז.].
הרב קוק, הסביר שבהשגות המופשטות ובמיוחד בהשגת האלוהות, ישנן שתי דרכים אפשריות לעיון: הראשונה, עיון באמת מצד עצמה, והשנייה עיון באמת כפי ערך שכלו של המשיג. "והאמת המופשטת שלא לפי ערך השגת השכל אין זה בגדר השגה, ועל זה נאמר "כי לא יראני האדם וחי" ".
לפי זה, הסביר את הדימוי לתפילין: "על כן כיון בזה התפילין למשל, בהם נאמרים דברי בינה, דברי אלוהים חיים, אבל אין להם יחש אל האדם, מי מקשרם אל האדם שיפעלו עליו – הקשר של תפילין. כך ההשגה המופשטת נקראת בשם תפילין, טוטפת. וההשגה המגעת לשכל [נקראת] קשר של תפילין" [עין איה, ברכות פרק א, עו].
שאלות לדיון
"וְאִם תִּתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת כֵּן תִּסְתַּמֵּא". יש ספרים שמסוכן ללמוד? מהו סדר הלימוד הנכון?
מהי התועלת בסיפור על מופתים של צדיקים? יש סיפורים שלא ראוי לפרסם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
