ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנריך
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק: שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק"
(ויקרא פרק כה א-ד).
התורה גם מבטיחה וחוזרת ומבטיחה:
"וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח:וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ"
(שם, שם יח-יט).
שמירת מצוות השמיטה תבטיח בטחון כלכלי וצבאי.
לקיומה של מצווה זו נדרשת רמה מאוד גבוהה של אמונה לכן התורה מתירה לשאול שאלות:
"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?" (שם, שם כ).
התורה גם נותנת את התשובה:
"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (שם, שם כא).
בשנה השישית יקבלו החקלאים יבול של שלש שנים, כך שקיומם הכלכלי יובטח. התורה בעצם דורשת מעם ישראל לסמוך על הנס, לא לעבד את השדות בשנה השביעית ולקבל בשנה השישית שלשה יבולים. עיון נוסף מגלה שאין כאן בעצם דרישה לסמוך על נס שיקרה בעתיד. היבול המשולש יהיה בידיו של השובת על פי הבטחה זו, עוד לפני שהוא ישבית את שדותיו בשנה השביעית.
נוסיף על כך גם את העובדה שרוב הראשונים מסכימים שההבטחה האלוקית לברכה שתאפשר השבתה בשביעית, קיימת רק כאשר חיובה של מצוות שביעית הוא מן התורה. רוב רובם של הפוסקים מסכימים כי כיום החיוב במצוות שמיטה הוא רק מדרבנן ולכן ההבטחה לברכת היבול המשולש, איננה בתוקף.
מציאות זו הביאה לכך שלמרות הרצון לקיים את מצוות השמיטה גם כאשר חיובה הוא רק מדרבנן, כפי שאנו משתדלים ומחויבים להשתדל לקיים את כל דברי חכמים, מנהיגי הדור חיפשו דרך הלכתית להבטיח את קיומו של הישוב היהודי בארץ ישראל ואת קיומה של מדינת ישראל תוך פגיעה כמה שיותר קטנה בהלכות השמיטה.
דא עקא, הדרך היחידה שהיא בבחינת פתרון לציבור כולו הינה מכירת שדותיה של ארץ ישראל לנכרים, מכירה זמנית שמאפשרת קיום הלכות שמיטה ללא התקיימות הברכה. אין פתרון לכלל הציבור בכל יתר הדרכים.
החובה למציאת פתרונות שנותנים מענה לכלל הציבור על כל גווניו, היא דרכם של הראי"ה קוק זצ"ל ושל תלמידיו ובראשם מר"ן הגר"ש ישראלי זצ"ל (יום הסתלקותו יצויין בחודש הבא ביום עיון מיוחד).
פתרון זה מגביר את הצורך לחזק את הלימוד והעיסוק בהלכות שמיטה ויובל, על מנת שנוכל בקרוב לקיים את המצווה בהידור, מן התורה ולזכות גם לקיומה של ההבטחות האלקיות:
"וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח:וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ" "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים".
כבר עכשיו נפתח במערכה לחיזוק הלימוד והעיסוק במצווה חשובה זו שהפכה לסמל לכל המצוות.
כל המצוות כלליהן ופרטיהן ניתנו בהר סיני כמבואר בפסוק הראשון:
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
