ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(י: באמצע – יא: במשנה)
חלק א – המשך עומד ופרוץ
אתמול העלינו שתי שאלות:
- 1.האם אומרים עומד מרובה על הפרוץ גם כשזה משתי רוחות (כשבכל רוח יש פחות מהפרוץ).
- 2.פרוץ כעומד.
היום נראה דוגמא נוספת לשאלות אלו לגבי עור העסלא האוויר שבאמצע שמצטרפים לטפח לעניין טומאה.
רבין – 1.5, 1, 1.5
הנחות יסוד:
- 1.אין עומד משתי רוחות.
- 2.עומד כפרוץ = פרוץ.
רב דימי – 2, 2, 2
במה נחלק:
- 1.אביי – יש עומד משתי רוחות.
דחיית רב דימי – אז לא הייתי מדגים כשכולם שווים אלא שהעומדים קטנים מהרוויח, למשל – 1.6, 2.8, 1.6
- 2.רב דימי – עומד כפרוץ = עומד.
(י: 4-)
חלק ב – האם צורת הפתח מועילה לפתח רחב מ-10?
א. במשנה – צורת הפתח מועילה לרוחב יותר מ-10, ואמלתרא לגובה.
ולהפך:
צה"פ לגובה – מועילה (ברייתא)
אמלתרא לרוחב – ניסו להבין בברייתא שמועילה אך דחו.
(יא. 8+)
ב. שיטת רב – צורת הפתח לא מועילה לרוחב מעל 10
כדלעיל בדף ב: שרבנן לומדים מפתח ההיכל, והרי שם היתה צורת הפתח.
A. רב יוסף -
נשווה בין שני סוגי פסולים: 1. יותר מ10. 2. פרוץ מרובה על העומד (גם בפרצות של פחות מ10).
כמו שצה"פ לא מועיל ליותר מ10, כך היא לא מועילה לפרוץ מרובה (בחצר).
דחייה – יותר מעשר (חמור) > פרוץ מרובה(קל)(כי בפסי ביראות לר"מ פסול ביותר מ10, אך לא פסול בפרוץ מרובה).
סיוע – דפנות שריבה בהן פתחים (עם צה"פ) – צריך שיהיה עומד מרובה.
דחיית רב כהנא – באמת צה"פ מועילה ל"פרוץ מרובה", אך שם מדובר בפתחי שימאי שאין להם צה"פ טובה (שאין להם מזוזות ישרות או שאין חלק עליון (רש"י. לריטב"א – יש חלק עליון אך אין משקוף)).
משמע שלמסקנה זה נדחה וצה"פ מועילה לפרוץ מרובה.
(יא. שליש תחתון)
B. שיטת רי"ח
הקדמה –
- 1.לגבי כלאיים נראה ברייתא שצה"פ מועילה יותר מ10 (ומשמע שזה לפי כולם, גם לרב).
- 2.רב חסדא – בצה"פ הקורה למעלה חייבת להיות מעל ולא מהצד.
רבין ב"ר אדא - מעשה שאדם הקיף שטח רק בצה"פ מכל הכיוונים,
לכלאיים: מותר
לשבת: ר"ל – מותר, רי"ח – אסור.
למה רי"ח אוסר:
- 1.כי זה היה יותר מ-10 (וכשיטת רב), (ובהמשך מובאת ברייתא שבכלאיים צה"פ מועילה ביותר מ10).
- 2.דחייה: כי היה מהצד (וכשיטת ב חסדא) ור"ל מתיר.
(יא. 3-)
סתירה לגבי מן הצד:
|
| כלאיים | שבת | תשובות | |
| מעשה באדם מבקעת בית חורתן (והעמדנו במהצד) | רי"ח | מותר | אסור |
|
| ר"ל | מותר | מותר |
| |
| "פיאה" (יא: 1+) | רי"ח | אסור | אסור | כאן מדובר על מהצד + יותר מ-10 – זה פוסל גם בכלאיים, ראיה: ר' יוחנן בן נורי אמר לר' יהושע שפיאה מועילה עד 10 לכלאיים, והרי יש ברייתא שמועילה בכלאיים יותר מ10, אלא ששם מדובר מהצד + יותר מ10 וזה פסול. |
| ר"ל | מותר | אסור | זה לא ר"ל אלא בשם ר' יהודה בר' חנינא | |
(יא: שליש עליון "גופא")
חלק ג – מבנה צורת הפתח
א. תאנים שונים: רב חסדא – 1. הקורה מלמעלה. 2. חזקה מסיק לדלת קשים. 3. ר"ל – היכר ציר (אך לא צריך דלת בפועל), ולפי הרי"ף רב אשי חולק ולא מצריך.
ב. האם צריך שהקורה תיגע בצדדים?
רב נחמן – לא צריך, רב ששת – צריך.
- A.סיפור על רב נחמן ורב ששת אצל הריש גלותא.
- B.ראיה לרב נחמן – ברייתא של רבה בר שמואל –
[פתח חייב במזוזה במינימום של 4 על 10 טפחים].
ציור 90 - פתח עם ראש עגול (כיפה), בתוך קיר, שהדפנות ישרות עד גובה 10 ורק אחר כך מתעגל, לפי כולם חייב במזוזה, כי רואים את החלק העליון של הקיר שהוא ישר – כקורה העליונה.
[אגב זה –
אם רק 3 טפחים ישרים, ואחר כך מתעגל עד גובה 10 -
ר"מ – חייב (חוקקים להשלים), רבנן – פטור ממזוזה (אין חוקקים להשלים).

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.












