ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ג: 1- עד 6-)
א. המשך דיון על ר"נ: סוכה ומבוי – אמה קטנה, כלאיים אמה גדולה.
קטנה/גדולה:
אביי – 5 או 6.
רבא – בכל מקרה 6, אצבעות עצבות או שוחקות.
איך יסתדרו עם הברייתא:
רבנן – כל אמות שאמרו חכמים באמה בת ששה, ובלבד שלא יהיו מכוונות.
רשב"ג אומר – כל אמות שאמרו חכמים בכלאיים באמה בת ששה, ובלבד שלא יהיו מצומצמות.
- A.אביי -
מקשים עליו מרבנן, - 1.רבנן דיברו דווקא על כלאיים.
דחייה – רשב"ג אומר דווקא בכלאיים, משמע שרבנן בהכל. - 2.אכן אביי רק כרשב"ג.
- B.רבא -
עם רבנן ודאי שמסתדר.
לגבי רשב"ג – יכול להיות שגם לרשב"ג בהכל צריך 6.
וזה שהזכיר את כלאיים – שדווקא שם צריך שוחקות (בניגוד לסוכה ומבוי).
וזה שהזכיר "ששה" לאפוקי מאמת יסוד וסובב ששם צריך 5.
ב. רב – שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני.
והרי הם מדאורייתא:
- 1.שיעורין – ארץ זבת חלב וכו'.
חיטה – מי שבא לבית טמא, בגדיו נטמאים רק אחרי זמן כדי אכילת פרס (חצי ככר) חיטים.
שעורה – עצם כשעורה מטמאת
גפן – רביעית יין לנזיר (גם למדידת מוצק כמו ענבים. ולא רביעית מים)
תאנה (יבשה (=גרוגרת)) להוצאת שבת
רימון – חור כרימון מבטל שם כלי
זית – רוב השיעורים
דבש (תמרים) – ככותבת הגסה ליו"כ.
תשובה – זה הלמ"ס, וחז"ל מצאו לזה סימן מהפסוקים.
- 2.חציצין – "ורחץ במים את כל בשרו"
- a.ההלמ"ס לשערו.
דחייה – גם זה מהפסוק הנ"ל ("את"). - b.ההלמ"ס לרובו + מקפיד.
- 3.מחיצין – מגובה הכפורת (10 טפחים) שזה נחשב כרשות אחרת ולא כ"ארץ".
- a.לר"י גובה הכפורת 8.5.
לר"מ ההלמ"ס בא לגוד, לבוד ודופן עקומה.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
