ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קלא. 11+ עד קלב. 6+)
מקורות לשיטת ר' אליעזר שמכשירי מצווה דוחין שבת
פתיחת ר' יוחנן – שני חידושים:
- 1.מצד אחד - שיטת ר"א אינה רק במילה אלא גם במצוות נוספות שנוהגות בשבת (שמכשירי מצווה דוחין את השבת).
חשוב: מדובר לא רק במצוות שבמצווה עצמה יש מלאכה אסורה ושהיא דוחה שבת, אלא גם במצוות שאין במצווה עצמה שום חילול שבת, בכל זאת מכשירי המצווה דוחין שבת. - 2.מצד שני – זה לא לכל המצוות, כלומר לא למדים בניין אב ממלה לשאר, אלא צריך מקור נפרד לכל מצווה.
הראיה – שבשתי הלחם צריך מקור מיוחד.
א. מצוות שבהן מכשירי מצווה אינם דוחים – מזוזה וציצית
המלאכות –
ציצית – קושר, מזוזה – כותב, בונה (כששם בבית).
המקור -
אין צורך במקור שלא דוחה, אלא להפך – יש צורך במקור שכן דוחה.
הסברא –
(למה כאן התורה לא קבעה שדוחה?)
- 1.רב יוסף – כי אין להם זמן.
אז למה לעשות דווקא בשבת?
דחיית אביי – אדרבה – כל שעה ושעה שלא קובע מזוזה או שם ציצית עובר על מצוות עשה.
(בזמן שגר בבית, ובזמן שלובש את הבגד (למסקנה שציצית חובת גברא)).
- 2.רב נחמן בי"צ – הואיל ויכול להפקירן ויפטר, כך שהחיוב אינו גמור.
- 3.ראשונים – פשוט: הואיל ויכול לצאת מהבית או להוריד את הבגד.
הגמרא לא הביאה את זה כי יש דעה במנחות שציצית חובת הבגד (מנא) גם אינו לבוש בו.
(תחילת הסוגיה ואז קלא: 3+)
ב. מצוות שבהן מכשירי המצווה דוחין
הערה:
במילה, עומר ושתי הלחם – במצווה עצמה יש מלאכה אסורה בשבת, והיא דוחה שבת לפי כולם, והחידוש של ר"א הוא שגם המכשירין דוחין.
בלולב, סוכה, מצה ושופר – במצווה עצמה אין שום מלאכה אסורה, ובכז" גם כאן מחדש ר"א שמכשירי המצווה דוחין!
| המצווה | למה אי אפשר ללמוד ממנה לשאר בבניין אב | המקור במצווה זו | הערות / דעת רבנן שחולקים |
| העומר | בעומר חייב לקצור לשמה (ואם מצא קצור – קוצר). צורך גבוה | "בחריש ובקציר תשבות" (שמות לד,כא) – כמו שהחריש הוא של רשות, גם הקציר של רשות, לאפוקי קצירת העומר שהיא של מצווה (וממילא מתירים גם את שאר הפעולות כמו ההרקדה והטחינה). |
|
| שתי הלחם | צורך גבוה | גזירה שווה מהעומר: בשתי הלחם: "תביאו לחם תנופה שתיים". | חייבים לומר שהגז"ש מופנה (כי אפשר לפרוך כנ"ל): בעומר כתוב לפנ"כ – "והבאתם את עומר ראשית קצירכם". בשתי הלחם בתחילת אותו פסוק "והקרבתם מנחה חדשה לה'".
|
| לולב | מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים (לעיכובא) | ולקחתם לכם ביום הראשון – אפילו בשבת. וכיון שבעצם הנטילה אין איסור ממילא (מוקצה זה דרבנן), כנראה בא להתיר את הקציצה. | רבנן – ביום ולא בלילה. ור"א – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", אך רבנן – שם היה אפשר לחשוב שזה גם בלילה (כמו ישיבת סוכה). |
| סוכה | נוהגת לילות כימים | גזירה שווה מלולב: לולב – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", סוכה – "בסוכות תשבו שבעת ימים". | כאן לא צריך גזירה שווה מופנה, כי אינו מלמד דין חדש אלא גילוי מילתא שגם כאן דוחה שבת (רש"י ועוד). |
| מצה | גם נשים חייבות | גזירה שווה מסוכה: פסח – "ובחמישה עשר לחודש הזה חג המצות". סוכות – "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי...". | (ראשונים – כאן הגז"ש כן מופנה (למרות שלכאורה גם כאן אין צורך)). |
| שופר | לתקיעות יש חשיבות גדולה – מכניסות זכרונינו לפני ה', משחרר את העבדים/קרקעות וכו'. | "ובחודש השביעי באחד לחודש... יום תרועה יהיה לכם", וכיון שהתקיעה עצמה ממילא אינה מלאכה (אלא חכמה), בא להתיר את המכשירין. ומשם בהיקש נלמד גם לשופר של יובל. | רבנן – ביום ולא בלילה. ור"א - בשופר של יובל כתוב "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים". יום הכיפורים מיותר – מלמד דווקא יום. בעשור לחודש מיותר – מלמד להקיש את כל השופרות של תשרי זה לזה. (ורבנן – אמנם יש היקש לעניין כמה הלכות בתקיעה, אך לא לגבי הזמן שהרי זמנם שונה (זה בא' תשרי וזה בי'). |
| מילה | (עוד דבר שיש בשאר ואין במילה – אי אפשר להשלים אחר כך (מזכיר את סברת רב יוסף לעיל)
על המילה נכרתו 13 בריתות (הוזכר בפרשייה 13 פעמים). | "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" |
|
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
