ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את העבודה הזאת התורה משאירה, כביכול, למשה ולתורה שבעל-פה, שמשלימים את הפרטים החסרים וכל הדקדוקים על הדרך שבה יש לקיים את המצוות. במשנה ובתלמוד יש 63 כרכים של הסברים ופרטים כאלה, אבל משום-מה, בעניין חג הפסח ומצוותיו, התורה עצמה מספקת לנו את המידע הנחוץ.
דרך פשוטה אחת להבין את העניין היא לומר שההלכות והפרטים האלה נמסרו לעם ישראל לפני שהוא עמד בהר סיני ולפני שהתורה שבעל-פה נמסרה למשה רבנו ודרכו לבני ישראל. לפיכך משה היה צריך להסביר לבני ישראל בפירוט ובברור מה הם צריכים לעשות וכיצד עליהם לעשות את חג הפסח ואת קורבן הפסח כהלכתו.
התורה מתעדת לנו בנאמנות את ההוראות של משה לבני ישראל, הוראות שנשארו תקפות ומחייבות גם אחרי הפסח הראשון שנערך במצרים, ועם ישראל הוסיף לקיים אותן גם בעתיד. כל זה נכון מבחינה טכנית, אמנם, אך עדיין אין פה תשובה מספקת לשאלה מדוע הלכות הפסח מפורטות כל כך, כאשר ברור שמצוות אחרות שנוגעות לחגים אחרים מוזכרות בצמצום וזוכות להרבה פחות פירוט.
את התשובה לשאלה זו אפשר למצוא במהותו של חג הפסח עצמו. אין זה עוד חג חקלאי כמו שבועות או סוכות. הייחוד שלו איננו נובע אך ורק מהיותו יום זיכרון היסטורי, תזכורת לאירועים ומעשים שהיו בעבר, מפני שגם שבועות וסוכות הם ימים של זיכרון לאומי. ייחודו של חג הפסח טמון בנס שממנו נובעים כל החיים והמנהגים היהודיים שבאו אחריו. אפשר לומר שחג הפסח הוא החג של הקב"ה. לחג השבועות, לעומתו, נדרשה הסכמה של העם לקבל את התורה בהר סיני ולחג הסוכות נדרשה נכונות של העם לבנות סוכות ולגור בהן במסעותיו במדבר. פסח היה אירוע אלוקי, שבו הקב"ה כפה את רצונו על פרעה ועל מצרים וגם על בני ישראל.
מסיבה זו הייתה צריכה התורה להדגיש את החג ולומר לעם ישראל בפרוטרוט מה הקב"ה מצפה ממנו לעשות, ומכאן המורכבות של הלכות הפסח כפי שהן מופיעות בפרשת השבוע. פסח הוא חג שנכפה מלמעלה, ואילו שאר הרגלים הם ציון של אירוע הדדי יותר.
כאשר אנחנו מקיימים את הפסח כפי שאנו מצווים עליו בהוראות המפורטות בתורה, אנחנו נכנעים לסמכות האל בלי פקפוק או תביעות של היגיון. הלכות הפסח העמידו במבחן את הנאמנות ואת המשמעת של בני ישראל עוד לפני שהתורה ניתנה להם. ולכן חג הפסח הוא החג העיקרי בשנה, החג שעדיין נחגג ונשמר על ידי המוני בית ישראל.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
