ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הסידור הראשון בעולם החסידות
בשנת תקס"ג הדפיס רבינו הזקן בעל התניא סידור מיוחד על פי נוסח האריז"ל. סידור זה הוא למעשה הסידור ה"חסידי" הראשון שהדפיסה תנועת החסידות מאז הופעתה בשמי היהדות בידי מחוללה רבינו הבעש"ט הק' בשנת תצ"ד.
מן המפורסמות, שההצטרפות לתנועת החסידות הייתה כרוכה בשינוי נוסח התפילה מן הנוסח האשכנזי לנוסח הכעין ספרדי מבית מדרשו של האריז"ל. ואכן, כפי שאנו קוראים בכתבי הפולמוס החריפים שנכתבו בימי התפשטות החסידות נגד המהפכות שנוצרו בידי מורי והוגי החסידות הראשונים, שינוי נוסח התפלה היווה מעין תג זיהוי לדרך החדשה של הבעש"ט.
כפי שניתן לראות בתרעומת מתנגדי החסידות, הרי עיקר חידושה המהפכני של החסידות ביחס לאימוץ נוסח האריז"ל, היה בהפרדת "נוסחו" של אריז"ל מ"כוונות" אריז"ל: עד כה נוסח האריז"ל היה תחומם הבלעדי של יחידי סגולה המכוונים כוונות קבליות, על פי הכוונות בסידורי אריז"ל. הנוסח לא היה כי אם ביטוי מוחשי לכוונות הנסתרות וכתוצאת לוואי בלבד. החסידות חוללה בהשקפה זו מהפכה, כאשר העניקה לנוסח זה מעמד עצמאי, חי הנושא את עצמו, המיועד גם למי שאין לו יד בכוונות. כל מי שהצטרף לתנועת החסידות, גם האיש אשר אינו מכוון כוונות האר"י, בכל זאת עליו להתפלל בנוסח זה. מובן מאליו, שעל ידי הפרדה זו הפך נוסח האריז"ל להיות נחלת הכלל, נוסח המוני, שבוודאי הונחל גם לילדים ונשים כמו כל נוסח רווח אחר.
אולם, למרות עובדה זו, ולמרות צמיחת החסידות לכדי תנועה המונית שהקיפה שכבות רבות – גדולי החסידות בימי הבעש"ט והמגיד ואף תלמידיהם אחריהם, במשך כשבעים שנה, לא גיבשו ועיצבו שום סידור תפילה מדויק ומשוכלל השווה לכל נפש. עובדה זו מעניינת במיוחד לאור העובדה שבימים ההם כבר הדפיסו החסידים ספרי חסידות שונים, ולמרות שהסידור הוא פריט המיועד לכלל החסידים – טרם הופיע אז.
אמנם במסורת חסידי חב"ד אנו שומעים על טיוטות של נוסח חסידי על פי נוסח האריז"ל, טיוטות שהתפרסמו באורח לא רשמי באמצעות צינורות פנים חסידיים. ברם טיוטות אלו טרם הגיעו לידי גימור וליטוש, הנדרשים לסידור תפלה שווה לכל אדם. אדמו"ר הריי"צ נ"ע כותב בהקשר זה, שבערך בשנת תקנ"ב "התפשט כבר בעת ההיא נוסח התפלה של רבנו הזקן בין החסידים בכתב-יד, מהם שכתבו השינויים בסידור 'שער-השמים' של השל"ה 1 שהוא מתאים יותר לנוסח רבנו הזקן, ועל הרוב היו כותבים את נוסח התפלה של רבנו הזקן על גיליונות הסדורים נוסח אשכנז שהיו מתפללים בהם" 2 .
לפי תיאור זה, המשקף מן הסתם את המציאות בכל החסידויות, החסידים השתמשו בסידורי אשכנז כשעל דפיהם הוסיפו בכתיבת יד הגהות ועדכונים, כדי להתאימם לנוסח אריז"ל.
דבר ברור הוא, שבתפילה בנוסח כה מקוטע, המבוסס על רשימות והעתקות ארעיות בלבד, קשה עד מאוד להקפיד על טופס תפלה נכון עם צירופי מלים וניקוד באופן מוקפד. ויש אפוא בסיס להשערה, שבמצב כזה החסידים הקפידו על הנוסח הספרדי ברמה הבסיסית והכללית בלבד – כגון על אמירת הודו לפני ברוך שאמר, אמירת ווידוי אחרי שמונה עשרה וכיוצא בזה.
בכל מקרה, אין ספק שרשימות ידניות על גבי עותקים של סידור בנוסח אשכנז, לא היו מסוגלים למלאות את החסר העצום של סידור מעוצב, בתבנית סדר תפלה מדויק ונוסח מגובש בכל פרט ופרט כפי שדרוש למתפלל קבוע.
כאן מתגלה היבט ראשון ומרכזי בייחודיותו ובמקוריותו של סידור אדמו"ר הזקן – היותו הסידור החסידי השלם, המעוצב והמגובש בצורה מלאה 3 .
הסידור השלם והמדויק של נוסח האריז"ל
ההפתעה הגדולה שמזמן לנו סידור רבינו הזקן, היא העובדה שבמובן מסוים סידור זה מתייחד בהטבעת עצם נוסח מדויק לפי האריז"ל. כלומר, מלבד האמור לעיל שסידור רבינו הביא לראשונה לעולם נוסח חסידי מדויק לעדת החסידים שהחלו להתפלל בנוסח אריז"ל בהמוניהם – הרי בנוסף לכך, במובנים מסוימים, רבינו הזקן בסידורו גיבש לראשונה בצורה מלאה, מסודרת, מדויקת ומדוקדקת את נוסח האריז"ל (בשים דגש על עניין הנוסח).
האמת ניתנת להיאמר שסוגיית התהוות סידורי האריז"ל עדיין צריכה חקירה יסודית. יחד עם זאת התמונה העולה מן המקורות מראה, שהאריז"ל בעצמו לא טבע נוסח כולל ומקיף לכל התפילה.
בדרך כלל יש מהאריז"ל ספירת התיבות והאותיות של תפילת שמונה עשרה או ברכות אחרות, אך אין בספירה זו משום קביעת טופס מוגדר ומסוים – שהרי בתוך משבצת זו ניתן למלאות תיבות בצורות מרובות ושונות. ואף ב'שער הכוונות', שבו אנו מוצאים הערות שונות ביחס לנוסח התפלה שמוסר רבי חיים ויטאל בשם האריז"ל, הרי יש כאן אוסף של הערות בלבד: מה להוסיף ומה להשמיט, אך אין בזה משום נוסח מקיף ומפורט לכל התפלה.
הדברים נכונים במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את העובדה, שגם אם בדברים הבולטים נוסח האריז"ל מבטא את סדר ונוסח התפלה הספרדית – בכל זאת נוסח האריז"ל איננו נוסח ספרד כשלעצמו, שכן האריז"ל אימץ כמה מנוסחאות אשכנז, וממילא יצר לעצמו נוסח מחודש משולב בין שתי נוסחאות יסוד אלו. כמו כן אין לדעת בדיוק מה היה נוסחו של האריז"ל עצמו בשאר התפלה: רבי חיים ויטאל אמנם ציין כי הגהותיו לסידור הן "כפי דפוס הסדור של כל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ"ד" – אולם עדיין איננו יודעים האם זה באמת משקף את נוסח האר"י ז"ל, או שהוא משקף דווקא את נוסח רבי חיים ויטאל עצמו, בהיותו מעדת הספרדים, אלא שעליו הוסיף את השינויים לפי מנהגו. בהקשר זה יש לזכור, שהאר"י היה ידוע בצפת כרבי יצחק אשכנזי ומוצאו ממשפחת לוריא האשכנזית, וייתכן מאוד שהוא אכן התנהג במנהגי אשכנז ואף התפלל בנוסח זה 4 . ככל הנראה אפוא מן המקורות, האריז"ל לא גיבש ועיצב נוסח מלא ומקיף לתפילה.
והנה, סידורי האריז"ל שנדפסו מאז תקמ"א ואילך אינם מצטיינים בקפדנות של נוסח וסגנון, ניקוד ודקדוק 5 . פעמים רבות אין הנוסח מבטא את תוכן הכוונות ואין אחידות בין תפילה לתפילה בניקוד ובטופס. מכיוון שכך, ספק הדבר אם אכן היה קיים טופס סידור קבלי בכתב יד או בדפוס שיחשב כסידור מדויק ומדוקדק.
על רקע האמור ניתן להבין את המשמעות של יצירת סידור מדויק בנוסחו ובמטבעות התפילה, מסודר כהלכתו לפי כללי ההלכה, ומנוקד לפי כללי הניקוד והדקדוק, שיצא מידי רבינו הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי זי"ע.
בסידור זה, שלפי מסורה חב"דית אחת ארך חיבורו עשרים שנה, הושקע מאמץ רב. לפי מסורת חב"ד ידועה ערך רבינו את סידורו כשלפניו שישים סידורים שעל פיהם ערך וליטש, צירף וזיקק את המלים והסדר, ההלכות והמנהגים 6 .
את סידורו סידר רבינו בדרכו האופיינית – בדייקנות רבה וממצה בניסוח ובלשון רב משמעותי, כך שמחד ניתן לחוש שלפנינו סידור המותאם לכל יסודי קבלת האריז"ל; ומאידך, על פני השטח הסידור הינו סידור פשוט נעדר כל התייחסויות קבליות בולטות ומפורשות, ומדוקדק לפי כללי הדקדוק והנוסח 7 .
מסגרת
הפרשן הגדול הראשון על הסידור [של רבינו הזקן], הוא הגאון רבי אברהם דוד לאוואט נ"ע [רבה של ניקוליוב שבאוקראינה וסבו של הרבי זי"ע], שחיבר את ספרו הנודע 'שער הכולל' בו חושף מקורות, מבאר סתומות ושופך אור יקרות על סידור רבינו הן בגישתו הכללית והן בעניין הנוסח, בענייני קבלה ובהלכותיו.
אחריו מצאנו את הגאון רבי אברהם חיים נאה נ"ע מחברם של ה'קצות השלחן' ו'שיעורי תורה', שחיבר את הספר 'פסקי הסידור', ובו עיונים, הארות חשובות ודיונים הלכתיים על הסידור ועל פסקיו.
לפני עשר שנים יצאו לאור שני ספרים חשובים על סידור אדמו"ר הזקן:
הראשון הוא הספר 'הסידור' המכנס את כל המאמרים והתעודות הנוגעים לסידור זה. הן אלו שהתפרסמו בעבר מעל במות וספרים שונים והן מאמרים ובירורים מקוריים שנכתבו במיוחד לשם ספר זה. באספקלרית המאמרים, התעודות והמסמכים, הספר מעניק לקורא מפתח לבניין הגדול של סידור מיוחד זה.
השני הוא חיבור מקיף (בן 800 עמודים) של הערות, הארות וציונים, בנגלה ובנסתר, על פי הסדר הרציף של הסידור – אותו חיבר הגאון רבי לוי יצחק רסקין מלונדון.
בעתיד הקרוב ייצא, ברצות השם, חיבור מעמיק נוסף על סידור רבינו הזקן – מאת הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד.
^ 1.סידור השל"ה נדפס לראשונה באמשטרדם תע"ז, ובפעם השניה בשנת תק"ב. בסידור השל"ה מצינו לראשונה הצבת נוסחאות ספרדיות משובחות ליד הנוסח האשכנזי, והוא היווה אב טיפוס לשילוב נוסח אשכנז בנוסח ספרד. וכבר האריך בכך הדברי חיים בתשובתו הנודעת – או"ח סי' ח.
^ 2.רשימת הרבי הריי"צ נדפסה בספר התולדות – אדמו"ר הזקן, עמ' קסד.
^ 3.מלבד זאת, הפך הסידור גם למעין שולחן ערוך החסידי הראשון, שכן כשם שכל סידור אוצר בתוכו הלכות מעשיות ורגילות הקשורות להשכמת הבוקר, התפלה וברכת הנהנין, כך סידור זה שיועד דווקא לחסידים, הפך למעין שולחן ערוך חסידי להלכות מעשיות רבות בתחומים האמורים.
^ 4.ראה בארוכה בשו"ת מנחת אליעזר ח"א או"ח סי' יא. יש לציין לעדות מכתב יד תימני (מובא בספר 'שלוחי ארץ ישראל' עמ' 841 בהדפסה השלישית): "שמעתי מפי תלמיד חכם אחד משולח ק"ק צפת תוב"ב שהרב הגדול איש הא-להים כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי היה מתפלל כל השנים עם הציבור של ספרדי, אך ורק בימים נוראים ובשלש רגלים היה מתפלל עם האשכנזים. שאלו ממנו למה לא מתפלל כל השנה עם הציבור של אשכנזים, השיב להם: אלו ואלו דברי א-להים חיים, אך ורק בתפלת ספרדים יותר מזמורים וכמה בקשות ואומרים בהציבור שחרית ומנחה הודוי, לכן נראה לי יותר טוב להתפלל עמהם".
^ 5.נראה שהראשון שגיבש סידור שלם המתאים לכוונות האריז"ל ולמספרי התיבות, היה רבי יעקב צמח, אחד מגדולי גורי אריז"ל וממסדרי כתבי אר"י היסודיים. וכך מתאר הוא את מאמציו בתחום זה (קול ברמה, הקדמה): ואחר כך עשיתי סידור אחד קטן הכמות ובו כוונות קצרות מחול ושבת ור"ח ושלחתי אותו לקוסנידה אל החכם השלם הדיין המצוין כמוה"ר בנימין הלוי ושלח לי מתנת יד. אחר כך עשיתי סידור אחר ובו כל תיבות נוסח התפלה ובצידו כל כוונה הנמצא בספרים והוא מכל השנה ולא חסר בה כוונה ...". דבריו מעידים על עיצוב סידור שלם שבו כל הכוונות מצורפות למלים , אך אין כאן התייחסות לעניין הנוסח, הדקדוק וכו'.
^ 6.'בית רבי' ח"א עמ' פד הערה א.
^ 7.על יופי ודיוק הנוסח ראה מאמרו של ר' דניאל גולדשמיט, ב'הסידור', עמ' סה-עא. ראה גם התיאור ברשימת הרבי הריי"צ (הנ"ל): "והנה אף שכללות עניין נוסח מיוחד בשביל החסידים, הוסיף חרון אף המתנגדים על החסידים, אבל כולם כאחד הודו שהדקדוק בסדור התפלה של רבנו הזקן הוא מנופה בשלוש עשרה נפות. כי גם באותם הפיוטים והתפלות שלא שינה הנוסח, תיקן את הניקוד על פי חוקי הדקדוק וטהרת הלשון, מה שהפליא גם את הגאונים בדקדוק...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
