ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אך בלילה אחד בשנה, 'ליל ניטל' היה המהרש"א נוהג להתבטל מלימודו ולעסוק בספרי חשבונותיו. ('ליל ניטל' הוא ליל חג המולד של 'אותו האיש' ימ"ש של הנוצרים). שנה אחת, הלשינו על המהרש"א, שהוא מבזה את הנוצרים. וראיה הביאו המלשינים לדבריהם – בכל לילות השנה המהרש"א לומד, ורק בלילה שנולד 'משיחם' הוא מתבטל מלימודו.
באותה שנה, ישב המהרש"א כדרכו ובדק את חשבונותיו הכספיים. והנה, לפתע, נפל אחד מספרי הקודש מהארון. המהרש"א ניגש לספר, נשקו והשיבו למקומו. אך לאחר כמה דקות נפל הספר בשנית, ושוב הרימו המהרש"א. כשנפל הספר בשלישית, אמר המהרש"א – רמז יש כאן מהשמיים, ופתח את הספר.
באותו הרגע, התפרצו שוטרים לביתו, וראוהו לומד בתורה כדרכו...
הבאתי סיפור זה כדי להמחיש את המנהג שנהגו חלק מקהילות אירופה, שלא ללמוד תורה בלילה זה, כי בלילה זה הטומאה מתגברת וכביכול אור התורה יפול בידי ה'חיצונים'. כיום, בארץ ישראל – ארץ הקודש סוברים רוב גדולי ישראל וכן מנהג רוב ישראל, שאין לטומאה שליטה כאן ואין לחוש לכך.
אולם מצינו הד נוסף לכל העניין, שיש לו נגיעה בחיינו. תקופה זו בשנה, תקופת לילי טבת הארוכים, היא התקופה שבה הלילה גובר על היום והחושך מתגבר. בתקופה זו אנו מדליקים את אור החנוכה – מחד, ומאידך – אנו מתאבלים בצום עשרה בטבת. יותר מזה, השולחן ערוך (או"ח תקפ) מונה את הימים בהם מתענים היחידים, וכותב – "בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו". אם כך בימי שיא החושך, יש מחד את אור החנוכה ומאידך – שלושה ימי חושך. מה העניין?
יותר מזה – יש לשאול על השו"ע, מהי אותה הצרה שאירעה ב- ט' בטבת? יש מהפוסקים שכותבים שמת בו עזרא. אבל תוספות חדשים כותב שזהו היום בו נולד אותו האיש הנוצרי, ובפשטות זו הסיבה שבגללה העלים השו"ע את הצרה שאירעה ב- ט' טבת.
אם כך, החוטים נקשרים. ימי שיא החושך של החורף מקבילים לימים החשוכים בהיסטוריה של עם ישראל, הימים בהם מסתיר ה' את פניו מאיתנו, ועלינו לחפשו בחושך, ולמצוא את אורו הנסתר. כאלו היו ימי תקופת החשמונאים, שבהם הסתלקה הנבואה מהעולם ושוב לא דיבר גלויות עם ישראל, והיה עלינו לגלות את מסריו הנסתרים דרך התורה שבעל פה. בחנוכה הצלחנו לקלוט את אשר רמז לנו ה', וזכינו לאור.
אולם, מסרים נסתרים יכולים בקלות להתעוות. האדם מחליט שה' רומז לו לכיוון מסוים, אך זו טעות והוא פונה לכיוונים שליליים. האור לובש פנים זרות והופך לחושך כפול ומכופל. אמירה זו מתבטאת בתרגום התורה ליוונית, שאור התורה נשבה בידי הגויים, שהפכו חופשיים לעוותו ולפרשו כרצונם. זוהי גם הנצרות, הלוקחת את אור ישראל ומלבישתו פנים זרות ושליליות.
בימים אלה, עומדים זה לעומת זה – אור החנוכה ושלושת ימי החושך. לוחשים לנו להיזהר רבות בקליטת אור ה' כפי פך השמן הטהור של הכוהנים הגדולים וכנסת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
