ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
אך אומר הרב קוק, 2 "מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו", 3 שבעולם האידיאלי אמור להיות לא רק טעם בפרי, אלא גם טעם בעץ. יושם אל לב, שלמרות שנוטעים עץ תפוח עבור הפירות, ברא הקב"ה את העולם כך, שהשורשים, הגזע, הענפים, והעלים, שכולם אמצעים, מהווים כ-95%, ורק כ-5% הוא פרי. אכן, כך הוא החיים בעולמנו החומרי, שהאדמה כביכול, "לא הקשיבה" לציווי ה', ובמקום "עץ פרי עושה פרי", 4 רק הוציאה "עץ עושה פרי". 5 רוב החיים שלנו הוא אמצעי והכנה. אדם לומד כדי לקבל תואר, כדי לקבל עבודה, כדי להרוויח כסף, כדי לקנות אוכל, כדי לחיות. רוב זמנו הוא מתלבש, עובד, אוכל, יושן וחוזר חלילה. אכן, אם 95% מהחיים הוא הכנה/אמצעי/עץ, ואנו רוצים טעם בחיים, אזי אין ברירה אלא לשאוף לחזור למדרגת "טעם בעץ כמו בפרי", למצוא"ערך לדרך" .
ר"י אברבנאל מסביר ששלושת הרגלים מקבילים ל: עם ישראל – פסח, לידת העם העצמאי, תורת ישראל – שבועות. וארץ ישראל - סוכות. 6 אכן כבר הסביר הגר"א, 7 ששתי המצוות שאדם מקיים בכל גופו, הן ישיבת סוכה וישיבת ארץ ישראל. אפילו הפעולות ה"חילוניות" / ה"אמצעיים"/ העץ,
כגון אכילה, שינה, והליכה הן מצוה, כשנעשים בתוך סוכה. כך גם בארץ ישראל- הפירות קדושים (ערך לאוכל,גם אם אתה לא רעב), הצבא קודש (לא רק חיוני), העבודה היא מצות יישוב ארץ ישראל (גם אם לא יצליח להרוויח או להניב פרי רב), הדיבור היא לשון הקודש (אפילו סיפור בדיחות! 8 ), ואף ההליכה (לא "להגיע" אלא סתם, לטיול 9 ) והשינה בא"י הן מצוה. בכל העולם, אוכל, עבודה, צבא, דיבור, הליכה, ושינה הם "עץ", אמצעי חיוני אך לא אידיאל. אך בארץ ישראל, יש בהן טעם ומשמעות כמו בפרי. 10
חג הסוכות היא "תמצית" של הרעיון של ארץ ישראל, ולכן ראוי שנשנן דווקא בחג האסיף, שלא רק הפרי חשוב, אלא גם ההכנות 11 של כל השנה, ובמיוחד בארץ ישראל.
^ 1. ראו למשל צ' ירון, משנתו של הרב קוק, עמ' 129- 130.
^ 2. אורות התשובה ו, ז.
^ 3. על פי ילקוט שמעוני על בראשית א, ח, מובא ברש"י, שם.
^ 4. בראשית א, יא.
^ 5. שם, יב.
^ 6. פירוש ר"י אברבנאל, על דברים טז.
^ 7. ר' הלל משקלוב, בשם רבו, הגר"א, קול התור, מהדורת רמ"מ כשר, עמ' תע, מרומז בהקבלת הפסוק "ויהי בשלם סוכו, ומעונתו בציון", תהלים עו, ג.
^ 8.ראו יורה דעה רלז, ו, שפסקו הבית יוסף והרמ"א שניתן בדיעבד להישבע בבית-דין (!), אפילו על ספר שתוכנו חול, אם הוא כתוב בלשון הקודש. כך פוסק הרמ"א כשיטת בעלי התוספות, שמותר לקרוא ספרי מלחמות בשבת אם כתובים בעברית, ומסבירים שם המגן אברהם (ס"ק כד) והמשנה ברורה (ס"ק סג), כי "הלשון בעצמו יש בו קדושה". ולמרות שהב"ח, הגר"א ואחרים חולקים שם, וראוי להחמיר, אין רצונם לומר שאין קדושה עצמית ללשון, אלא שאין בכך מספיק, לדעתם, להתיר קריאת דברי חולין בשבת. כן מפורש בפרי מגדים (משבצות זהב, ס"ק יג) שההיתר בימות החול לקרוא סיפורי מלחמות וכדומה הוא רק בזכות הקדושה העצמית של לשון הקודש. הרחבתי על כך במאמריי, "המצוה לדבר בעברית והשימוש בלשון הקודש לענייני חול", שמעתין 177 (כסלו תשע"א), עמ' 27- 50; "טעמי החשיבות בלימוד העברית ובדיבור בה במקורות היהדות", ביטאון מכון מופ"ת- מחקר, כתיבה והתפתחות מקצועית בהכשרת מורים 45 (ניסן תשע"א), עמ' 102- 110, http://alturl.com/49san.
^ 9. ראו הר"נ גוטל, 'טיול ארצישראלי: בחינה הלכתית', טללי אורות, יב (תשס"ו), עמ' 189-200.
^ 10. הסמליות היא ברורה בכך שהאתרוג הוא השריד האחרון של העולם האידיאלי, בו אכן "טעם עצו ופריו שוין", והיא לא רק "פרי הדר" אלא "פרי עץ הדר", סוכה לה ע"א.
^ 11. כך הסביר הרב זצ"ל שנקראת החגיגה במקדש, "שמחת בית השואבה", ולא "שמחת ניסוך המים", למרות שניסוך המים הוא המצוה (ה"פרי"), ושאיבת המים היא "רק" הכנה, אמצעי, או "עץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
