ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גם בתחילת הציווי על הקורבנות מודגש ביותר מקום האדם ורצונו כבסיס להקרבה המעשית של הקורבן. "אדם כי יקריב מכם", כביכול האדם מקריב את עצמו. ואחר כך נאמר: "יקריב אותו לרצונו לפני ה'". ואמרו חכמים: "לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם" (מנחות קי). כלומר, לא ההבאה הטכנית היא עיקר המבוקש בקורבן, כי אם השינוי המתחולל בלב האדם.
לפני עשרות שנים הרב קוק זצ"ל הזדעזע לשמע הדעה כאילו "היהדות מודדת את נאמנות היהודי לדתו, לא על פי רעיוניו ומחשבותיו, כי אם על פי מעשיו אם מקיים הוא את המצוות והחוקים אשר שמה התורה לחובה על עם ישראל או לא". והרב זצ"ל הגיב: "איך ייתכן הדבר שאנחנו נעמיד את מצב האומה על פי יסוד רפוי כזה, שהוא מוכחש מכל ההכרה הפנימית שלנו ומכל המסורת והאמונה כולה. ישראל הוא גוי צדיק שומר אמונים, ואבינו הראשון נשתבח באמונתו 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה', ואין קץ לשבח וקילוס של תכונת האמונה המפוזרים בספרי קודשנו, וזהו דבר פשוט ומבואר לכל 'דרחמנא ליבא בעי'. ועתה, לעת הבנין היסודי של האומה, נבוא אנחנו ונעמיד יסוד מטעה כזה שדי לנו במצוות אובטומטיות, שיעשו מטעם קונסטיטוציה או 'מקבעת' לאומית, לא בתור דבר ה' ותורתו, אלא בתור מצוות אנשים מלומדה, היתכן להיות כדבר הזה?" (מאמרי ראי"ה).
הגלות הכריחה את עם ישראל להשקיע במעשים. לא היינו פנויים לעבודת הלב ולא היינו ראויים לכך. 'מצוות אנשים מלומדה' היתה דרך היסוד בעבודת ה'. אך חזרנו לארצנו ואנו צריכים לחזור לבריאות בעבודת ה'. לצערנו, יש המבקשים להמשיך ואולי אף להעצים את דרך עבודת ה' המעשית. מבחינתם הצדיק נמדד בכמות ולא באיכות. לא כוונות לעבודת ה' אלא מעשים בלבד. מי שצועק יותר הוא הלמדן, ומי שמתנדנד בתפילה הוא המתפלל.
אבל מה שהתאים לגלות לא מתאים בימינו.
בתפישת עולם כזו ברור שהמחמיר יותר הוא הנחשב כצדיק יותר. ממילא חייבים לחפש עוד ועוד חומרות ומעשים קיצוניים בכדי להיות 'צדיק' גדול יותר ולהרגיש עובד ה'.
ההתעקשות לאחוז בדרך זו מביאה עלינו עיוותים וחוסר הארה בעבודת ה'. "אני רואה שעיקר מניעת ההצלחה בכל מה שעושים לחזק את היהדות... הוא מפני שנזנח האור האלקי, נזנח לגמרי מן הלב והמוח. הכל פונים עכשיו רק לתקן את ה'פראסטע פרומקיט' (=חרדות פשוטה), כאילו יהיה אפשר להחיות את העולם בגוף ללא נשמה" (אגרות ראיה קלב).
ברור שהיהדות אינה דת של אמונה בלב בלבד, אך היא אינה דת המעידה את דרכה על חיובים מעשיים בלבד. עיקר חיינו באמונת הלב והיא פורצת ומנהלת את חיינו המעשיים. למה קדמה פרשת "שמע" ל"והיה אם שמוע"? ללמדנו שקודם יקבל עליו עול מלכות שמים ואחר כך עול מצוות.
הגיע הזמן לשינוי סדרי החיים. הגיע הזמן להעמיד במרכז החינוך ועבודת ה' את בניין הרצון והלב ומתוכו את המעשים. הגיע הזמן להפסיק את ההתלהבות מחד, ואת ההתבהלות מאידך, מהמראה חיצוני ומהמעשים הנראים כלפי חוץ.
עלינו לבחון כמה זמן בחינוך ילדינו אנו משקיעים בהכוונה המעשית בלבד וכמה זמן אנו מקדישים לבניין הרצון ולעבודת ה' מתוך הזדהות והפנמה. נפסיק לגדל קופים שעושים מעשים כאלה ואחרים ונפסיק להיות רובוטים. עלינו להצמיח יותר עובדי ה' באמת ואוהבי תורה באמת. לא אהבת לימוד התורה כי אם אהבת התורה ומתוכה לימוד התורה. "לרצונכם תזבחוהו" נאמר, ולא תזבחוהו לרצונכם. הרצון הוא מקור המצוות ועבודת ה'. מתוך הרצון יש משמעות וערך לכל המעשים והמצוות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
