ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדר א' תשנ"ב
מילת קטן לשם גיור שלא בפני שלושה, על מנת להטבילו בפני בית-דין
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (610)
רבנים שונים
77 - אב יהודי שאשתו גויה
78 - קטן לשם גיור
79 - השתלת לב וקביעת רגע המוות
טען עוד
לפני כחודשיים אימצה משפחה ילד מקומי לא-יהודי וברצונה לגיירו בקרוב. האם יש מניעה לכך שנבצע מעשה ברית לשם מילה שלא בנוכחות בי"ד, ולאחר מספר ימים יסעו לעיר הבירה, בה נמצאים שלושה רבנים כשרים, לטבילה ולהטפת דם?
תשובה
גר קטן שמגויר על דעת בית-דין, צריך למולו דווקא בפני שלושה 1 .
השלושה צריכים להיות אנשים הכשרים לדון 2 , די בהדיוטות 3 , ואין צריך שיהיו מומחין, והמוהל הוא מכלל השלושה.
אין צורך בנוכחותו של בית-דין של שלושה בזמן המילה ובזמן הטבילה, ועל כן די שבזמן המילה בקאלי יצטרפו לרב עוד שני יהודים שומרי תורה ומצוות שאינם קרובים לא זה לזה ולא לרב, והמוהל יכול להיות אחד מהם, ויכוונו שמילה זו היא לשם גירות, ואחרי כן ישלימו את התהליך בפני בית-דין מוסמך.
אם אין בקאלי שלושה יהודים שומרי תורה ומצוות, ישנה אפשרות אחרת והיא - קבלת רשות מטעם בית-דין של שלושה למולו שלא בפניהם, בנוכחות של שניים, דהיינו המוהל ועוד אחד כשר. גם בכהאי גוונא יוכלו לברך ברכת "למול את הגרים" וכו' בשעת המילה ותהא המילה לשם גירות, ולא יצטרכו להטיף דם ברית כשיגיע אחרי-כן לבית-הדין הכשר לטבול בפניהם 4 .
בדיעבד, אם כבר נימול שלא בפני שלושה, צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית בפני שלושה 5 .
במילת קטן שמגויר על דעת בית-דין, יש להקפיד שהמילה תהא ביום ולא בלילה 6 .
^ 1. "אוצר הברית" לרב יוסף דוד ויסברג (ח"ב עמ' קעו סעיף ג), על-פי "דגול מרבבה" (יורה דעה סי' רסח), דבקטן שלא שייך בו קבלת מצוות, הוי טבילה עיקר, וכן מסתבר דהוא הדין למילה, ועל כן צריכה להיות בפני שלושה. וב"אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קנח) הוסיף דמכיוון דגיור הקטן הוא מטעם שזכין לו, צריך שלושה גם במילה, לזכות לו את הגירות.
^ 2. שם (עמ' קעה) והעיר שם בהערה א דכשנימול בפני רופאים, אם הם מחללי שבת, אינם מצטרפים לבית-דין, וצריך שיהיו שלושה זולתם.
^ 3. עיין שם בהערה ב בשם ה"אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קנט), דעל כל פנים שצריך שיהיה אחד מהם תלמיד חכם, כדי שיודיע לשניים שעמו את פרטי הגירות והמילה.
^ 4. לפי דעת מרן הגר"ש ישראלי, מה שכתב ה"דגול מרבבה", שבקטן צריך שלושה שיהיו בית-דין, די בקבלת רשות מטעם בית-דין, ויש להסתייע קצת בלשון רש"י בכתובות (יא ע"א), בסוגיה הדנה בגירות קטן, שלמרות שכתב (בד"ה מטבילין): "דאין לך גר בלא מילה וטבילה", הרי כתב לדברי הגמרא: "על דעת בית דין", "שלשה יהיו בטבילתו", ולא הזכיר שיהיו גם במילתו (ועיין ב"שיטה מקובצת" כמה פירושים בזה), דעיקר נוכחות בית-דין של שלושה הוא רק בטבילה, שאז הוא נכנס לגירות.
^ 5. "אוצר הברית" (ח"ב עמ' קעד סוף סעיף טז), על-פי "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קנח ד"ה אך), שאף על פי שבשו"ע (יורה דעה סי' רסח, ג) פסק, שמילה לגירות שנעשתה בדיעבד שלא בפני שלושה היא כשרה, בקטן נצטרך הטפת דם ברית משום שבית הדין הם הם המזכים את הגירות, וללא בית-דין נחשב כאלו שלא לשם גירות.
^ 6. "דגול מרבבה" (יורה דעה סי' רסח, ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
