ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
אמרו על כך במדרש בראשית רבה (נח, ג):
רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם. ביקש לעוררן. אמר, מה ראתה אסתר למלוך על קכז מדינות? אלא תבוא אסתר שהייתה בת בתה של שרה שחייתה קכז (שנים) ותמלוך על קכז מדינות.
שרה שהיא הראשונה שבאמהות האומה שונה מאברהם אבינו, שבעוד אברהם הוא אב המון גויים, ואף יצא ממנו ישמעאל, שרה היא כולה ישראל. וזה שאמר ישעיהו (נב), הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, ההתחלה היא בשרה שהיא המחוללת. לפיכך כל שנה מחייה של שרה הם יצירה בחיי עם ישראל, והשפעתם ניכרת לדורותיהם. כאשר אסתר המלכה בת בתה מולכת, נובע הדבר מאותו כוח אשר הוחדר לעם על ידי שרה. ולכן מציינת התורה שנות חייה כשם שהתורה כותבת את שנות חיי האבות לפי שהם משפיעים על תולדותיהם כל אחד בגוון המיוחד לו. ולפיכך כל שנה משנותיהם קובעת במהלך הדורות. לעומתם שאר האמהות שלא נתפרשו שנותיהן, כי אישיותן התבטלה והתאחדה עם האבות והשפעתן על תולדות האומה התמזגה בהשפעת האבות. ואכן מצאנו לחז"ל שיחסו לשרה מעלה יתרה על אברהם שכך כתב רש"י (בראשית, כא, יב), למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות, ע"כ. (עיין במסכת מגילה יד, א שהייתה סוכה ברוח הקודש). ולא מצאנו כזאת אצל שאר האמהות.
ומפני מעלתה המיוחדת של שרה אמנו מדגישה התורה במיוחד היכן מתה שרה, בקרית ארבע היא חברון. שהנה יש לשאול, מאחר ושם העיר חברון מדוע כותבת התורה ששמה קריית ארבע? ביארו על כך במדרש, ששם זה מורה על מעלתה הרוחנית. שכך אמרו (שם, ד):
ולמה קורא אותה קריית ארבע? שדרו בה ארבעה צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא. ונימולו בה ארבעה צדיקים הללו. דבר אחר, שנקברו בה ארבעה צדיקים אבות העולם, אדם הראשון אברהם יצחק ויעקב. דבר אחר, שנקברו בה ארבע אמהות, חוה שרה רבקה ולאה. ועל שם בעל הענק ושלשת בניו. אמר ר' עזריה, שמשם יצא אברהם לרדוף ארבעה מלכים מושלי עולם. שהיא עולה בגורל של ארבעה, בתחילה ליהודה ואחר כך לכלב, ואחר כך ללוים ואחר כך לכוהנים. והוא אחד מארבעה מקומות מגונים שבארץ ישראל.
וז"ל רש"י (במדבר, יג, כב), שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים, ע"כ. ולכאורה אינו מובן, וכי כל המתים שבארץ נקברו בחברון? ועוד, ממהלך המדרש נראה שהשם קריית ארבע מורה על מעלתה של העיר, ואילו הציון שזה אחד מארבעה המקומות המגונים שבארץ נראה כחסרון ולא כמעלה.
אלא נראה שמתוך גנותה אתה למד שבחה, לומר שמה שחברון מקום טרשין היא, לפי שהיא יותר מעולה ברוחניותה, ולכן תוקפה הגשמי פחות, לפיכך הוקצתה לקבורת אבות העולם, דווקא. אותם אבות צדיקי העולם שעל אף היותם בגנזי מרומים יש להם קשר לצאצאיהם עלי אדמות, המקום המתאים במיוחד לגשר בין האבות והבנים הוא מקום טרשי חברון, מקום שמצד אחד מעלתו הרוחנית גדולה ומאידך גשמיותו קטנה. ולפיכך שמה חברון מלשון חיבור וקישור לשני דברים להיות אחד.
על כן דווקא בחברון גרו ונימולו ארבעה צדיקים, שם כרת אברהם אבינו ברית קודש עם בוראו ושם שאב כוח רוחני לצאת למלחמה כנגד ארבע מלכיות ולהכריען, (הייתה זו מלחמה רוחנית ביסודה). אותו מקום המסוגל לרוחניות יתרה עלה בגורל לשבט יהודה שממנו נמשכת המלכות בישראל, ואף דוד המלך ראש וראשון למלכי יהודה התחיל מלכותו בחברון. מתוך שבט יהודה עולה חברון לחלקו של כלב, שהוא הגדול בשבטו באותו הדור, והוא זה שחבב את הארץ ומסר נפשו עליה. אחריו זכו בה שבט לוי, ונתעלתה עוד עד שזכו בה הכוהנים שנתייחדו לעבודת ה' במקדש. האופי המיוחד של המקום גרם שגם בעליה הנוכרים של העיר בזמן כניסת ישראל לארץ, הם ענקים וארבעה הם. אותם בני האלהים אשר נשאו את בנות האדם והולידו מהם את הענקים הם הם בעליה של חברון. אנשים משונים משאר בני האדם, אשר מקורם עולמות עליונים, ועל כן משונים הם בהופעתם מכל האנושות, הם המתאימים במיוחד יותר משאר האומות לחברון שמזגה הוא יותר רוחני. מקום זה הוא המתאים למנוחת אבות העולם לאחר הפרדם מעולם הזה כאשר נעשו רוחניים יותר.
והנה יש לשאול אם כן מהו מעמדה של ירושלים? אלא שונה ירושלים שמעלתה כפולה משל חברון. שבעוד חברון היא רוחנית בלא גשמיות, ירושלים היא רוחנית עם הגשמיות. כמבואר במסכת כתובות (ה, א):
דרש בר קפרא, גדולים מעשה הצדיקים יותר ממעשה שמים וארץ. דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיהו, מח יג), אַף יָדִי יָסְדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם. ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות, טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ, ע"כ.
ופרש"י, מקדש מעשה ידי צדיקים הוא.
פירוש, ידי היא שמאל, שהיא מציינת את הצד החומרי של הבריאה ולפיכך הנחת תפילין של יד היא על יד שמאל דווקא, דהיינו תפילין של יד באים לקדש את החומריות שבאדם. ואילו ימיני מורה על הצד הרוחני יותר, השמימי יותר. כל זאת מצד בריאתו של הקדוש ברוך הוא שברא את הארץ לחוד ואת השמים לחוד. לעומת זאת מעשה הצדיקים הבא לקשר ולגשר בין שני עולמות נפרדים אלו, והדבר בא לידי ביטוי במקדש ה' הנמצא בירושלים ואשר מהווה חלק ממנו, שם מתעלה האדם שגם בגשמיותו הוא עובד את ה'. מעלה זו מיוחדת היא לירושלים בלבד. לפיכך מלכות דוד המלך החלה בחברון רק על יהודה, כפי מעלתה החלקית, וכאשר הומלך על כל ישראל בא עמם לירושלים וכבשה כמסופר בשמואל (ב ה) וביאר הרד"ק שם (פסוק ו), שהייתה קבלה בידם שרק מלך על כל ישראל יכבוש את ירושלים, ע"כ. לפי הנאמר לעיל הטעם הוא שרק כאשר נמצאים ישראל תחת מלך אחד המאחדם, זוכים הם למעלתה של ירושלים.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
