ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עם זאת, אנחנו מוצאים שגם אברהם אבינו ויעקב אבינו קראו תיגר על מעשי ד' ברגעי משבר. אברהם אומר לקב"ה "מה תיתן לי, ואנוכי הולך ערירי?" ויעקב אומר לד': "ד' האומר לי... איטיבה עמך" (וכעת עשיו מאיים להשמיד אותי). אם כך, מדוע הקב"ה מוטרד מכך שמשה מציין שמצבם של בני ישראל במצרים עוד לא השתפר? במה שונים כל כך הדברים של משה מהדברים שאמרו אברהם או יעקב? ואם אינם כה שונים, מדוע הקב"ה מתגעגע, כביכול, לדורות קודמים ולהתנהגותם בהשוואה לדור הזה?
לפי הפירוש של האגדה לפסוקים האלה בפרשה, משה נענש על הצגת השאלה המתבקשת: מדוע מצבם של בני ישראל לא השתפר על אף שהוא, משה, ממלא את השליחות שהטיל עליו הקב"ה בדייקנות ובהקפדה? איזו מגרעת יש כאן שמעוררת תגובה כה ביקורתית משמים?
דומני שהתשובה טמונה בהכרה שיש הבדל בין היהודי כאדם פרטי לאמונה בגורל של העם היהודי כאומה וכקהילה. היהודי הפרטי, אברהם, יעקב, אתם ואני, מתמודדים דרך קבע עם משברים וקשיים בחיינו כיחידים. אין לנו שום ערובה שהקב"ה יחלץ אותנו מהקשיים. כפי שיעקב מנסח זאת, "אולי עוונותיי גרמו לי זאת". אברהם מבין שההבטחות שהקב"ה הבטיח לו יוכלו אולי להתקיים גם באמצעות עבדו הנאמן אליעזר. הספקות של האבות היו אישיים, לא לאומיים. אפילו לרגע אחד לא התערערה אמונתם בקיומו של עם ישראל ובניצחונו בסופו של דבר, בצדקת המטרה ובאמיתות המצוות או בתקפות של השליחות שהוטלה על עם ישראל. רגע התלונה של משה איננו אישי בלבד אלא לאומי. הוא חושש שהעם הזה לעולם לא יצא משעבוד מצרים, שאולי בני ישראל, כאומה, לא יהיו מסוגל להגיע להר סיני ולקבל את התורה ולהפוך לממלכת כוהנים וגוי קדוש, שאולי העם הזה איננו ראוי להבטחות העצומות שהוא קיבל.
משה נדרש לתת דין וחשבון על הפקפוק שלו בעם ישראל שממנו משתמע שהקב"ה לא בחר היטב, מפני שבני ישראל עדיין סובלים. מותר לאדם לפקפק במקומו האישי בסיפור של עם ישראל, אך אסור לו לפקפק לעולם בבחירה בעם ישראל ובהבטחות שהקב"ה נתן לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
