ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- הקדמות אמוניות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
ישנן שלוש קומות בלימוד הגמרא, בפגישה עם הגמרא:
הקומה הראשונה - הבנת הנקרא
הקומה השניה - בירור וסידור השיטות
הקומה השלישית - העמקה במושגים
א. הקומה הראשונה: לימוד הגמרא ע"פ הבנתנו ללא המפרשים
1. קודם כל יש להבין מה הפירוש המילולי של מילות הגמרא.
לפעמים הדבר מעט מסובך- הגמרא כתובה בארמית והלשון לא תמיד ברורה או שיש שיבושים בגרסה.
2. אחר כך יש להבין מה היתה כוונת הגמרא ומה רצתה לומר, ולהגדיר מה הגמרא אמרה ומה היא לא אמרה.
מו"ר רה"י אומר שהגמרא היא לא כמו התורה שבכתב. היא לא נכתבה בתור ספר, אלא היא תורה שבעל פה- מה שדיברו החכמים בעל פה נכתב בספר. הגמרא נבנתה כך מפני שהיא נכתבה כדי לשמר את בית המדרש חי 2 . אדם שמקשיב לדיון של אנשים אחרים, לעיתים הוא לא יבין על מה הם דנים אך להם עצמם יהיה ברור על מה הם מדברים. כך גם כשאנחנו ננסה להבין את הגמרא, לא תמיד נבין על מה הגמרא דיברה.
יש כמה קשיים אפשריים:
א. כשהגמרא שואלת על הכל ולא מניחה שום הנחה מבלי לברר אותה, קל להבין למה הגמרא התכוונה. אבל כשהגמרא לא שואלת כלום, והרבה הנחות ברורות לה מראש ואני צריך להבין לבד מה ההנחות שלה ולהשלים את החלק החסר בתמונה לבד, לעיתים זה נהיה קשה.
דוגמא לכך רואים במסכת שבת (דף כג.) הגמרא מביאה שם מחלוקת בין רב חייא בר אשי אמר רב לרב ירמיה, האם רק המדליק נר חנוכה צריך לברך, או אפילו הרואה נר חנוכה צריך לברך. לגמרא שם היה ברור והיא לא ראתה צורך לשאול באיזה מקרה רב ירמיה אמר שצריך לברך ורב יחלוק עליו- האם במקרה שהדליק כבר, שעדיין לא הדליק, שידליקו עליו אחרים, שלא ידליקו עליו, או אולי במקרה שהוא בכלל לא חייב להדליק כי אין לו בית.
כשאנו קוראים את הגמרא, התפקיד שלנו הוא לשים לב שחסרה לנו איזו הנחה בגמרא שלגמרא היא היתה ברורה, ועלינו להשלים את התמונה ולשאול באיזה מקרה הם נחלקו.
גם אם אנחנו לא יודעים באיזה מקרה מדובר, זה לא פוטר אותנו מלהגדיר איזה חלקים חסרים לנו בתמונה ואיזה יש לנו, ובעצם להגדיר בצורה ברורה מה כתוב בגמרא ומה לא כתוב- כתוב שרואה מברך, לא כתוב באיזה רואה מדובר.
בשלב זה יש להיזהר במיוחד. לפעמים אנחנו שמים לב שיש הנחה שחסרה בגמרא, שהיא המפתח לכל הבנת מחלוקות הראשונים בסוגיה. אנחנו משלימים את החסר בהשלמה שחשבנו, ובאמת כל ראשון ישלים את החסר בצורה המיוחדת לו. וזהו הפסד גדול, כי אנחנו מחליפים שאלה של 'מיליון דולר' בתשובה של 'דולר'. הדרך היא לתת את התשובה שחשבנו עליה, אבל לא להתקבע עליה אלא לשים לב לכל השלמה אחרת שנראה- אם ברש"י ואם בשאר הראשונים.
בשלב הבא של לימוד הגמרא- ע"פ הבנת הראשונים, אנחנו נראה שזה דבר שהפריע גם לרש"י וגם הוא חיפש את החלק החסר. ואכן רש"י כתב (ד"ה הרואה) "ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינה". אבל זה עדיין לא יספק אותנו, שהרי רבינו יעקב הוא לא הגמרא! ואם הוא כתב באיזה רואה מדובר- או שהוא הבין את זה מהגמרא פה, ואם הוא הבין את זה גם אנחנו רוצים להבין את זה, או שהיתה לו ראיה מקום אחר. ואם כן מה הראיה שלו? וגם אם אנחנו לא יודעים, זה לא פוטר אותנו מלהגדיר מה כתוב ברש"י ומה לא כתוב. כתוב ברש"י באיזה רואה מדובר, ולא כתוב ברש"י מאיפה ידע רבינו יעקב את זה- האם היתה לו ראיה ממקום אחר, מסברה וכדו'.
ב. כשלמדו את הגמרא בשפות אחרות, אדם שקרא את מילות הגמרא היה חייב לתרגם את כוונת המשפט לשפתו. אבל היום, כשהגמרא היא בשפתנו ואנחנו קוראים ולא מסבירים למה הגמרא התכוונה, אנחנו מפספסים דברים- אם דברים שהגמרא לא אמרה, אם דברים לא מובנים בגמרא.
וכך סיפר הרב שלמה פישר שליט"א, על אדם שבא ל'חוזה מלובלין' וביקש מה'חוזה' לדבר איתו בלימוד. אמר לו ה'חוזה' שהוא לא רוצה לדבר בלימוד, להגיד מושגים 'חפצא' 'גברא' וכדו', אלא הוא רוצה שהתלמיד יסביר לו למה הוא מתכוון בזה שהוא אומר 'חפצא' בזה שאומר 'גברא' וכו'.
הספרים שבדרך כלל עוסקים בבירור הקומה הזאת הם המהרש"א, הרש"ש, הפני יהושע ועוד.
ב. הקומה השניה: לימוד הגמרא ע"פ הבנת הראשונים והגדרה במה הם מסכימים או נחלקים
שלב זה הוא לאחר שלמדנו את הגמרא והגדרנו בבירור מה כתוב בגמרא ומה לא כתוב.
אנחנו רואים איך רש"י הבין את הסוגיה. גם ברש"י אנחנו צריכים לשים לב- אם רש"י כותב משהו שאנחנו הגדרנו אותו כדבר שלא כתוב בגמרא, צריך להבין מאיפה רש"י ידע אותו- מסברא או ממקום אחר. אם רש"י נדחק, בדרך כלל לפני שרש"י מתחיל לפרש את המילה, כשאומר 'כלומר' או מאריך בפירושו אם הוא נדחק או לא. אחר כך אנחנו צריכים לראות הבנות של ראשונים אחרים. יש להבין, אחרי שלמדנו את הגמרא והבנו אותה לפי פירוש רש"י ותוספות, צריך לראות את הבנות שאר הראשונים- הריטב"א, הרשב"א, הר"ן, וכו' ולברר את השיטות. בדרך כלל כשיש מחלוקות בראשונים, כל אחד מהם הרוויח משהו אחד והפסיד משהו אחר, ובדרך כלל אחד מחודש והשני לא.
גם פה צריך להיזהר. בעיקר כשאנחנו רואים את רש"י אבל גם את שאר המפרשים, שהם משלימים לנו את התמונה. אסור להתקבע על מה שהם אמרו- צריך לשים לב במידה וראשון אחר פירש אחרת מהם.
כאן, אלו שנראה הם יותר הראשונים- אם ראשונים שמפרשים את הגמרא כמו הריטב"א, הרמב"ן, הר"ן והרשב"א, ואם ראשונים שפוסקים הל’ כמו הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם, ואם ראשונים שדרכם להקשות קושיות כגון תוספות, שאפשר להבין מהקושיות שלהם איך הם הבינו את הגמרא.
ג. הקומה השלישית: העמקה במושגי הגמרא
לאחר שראינו בסקירה ראשונית את הבנות הראשונים בסוגיה וחילקנו אותם לפי דעותיהם- מי סובר כמו מי, ומי חולק על מי, אנחנו צריכים להעמיק בהבנות הראשונים ולטפל בשאלות ששאלנו במהלך לימוד הגמרא והמפרשים. באיזה רואה הגמרא דיברה ולמה רש"י אמר כמו שאמר, ומאיפה רש"י ידע שמדובר ברואה שלא הדליק עדיין בביתו או יושב בספינה, מסברה או ממקור אחר, ואם כן מהו. וכן בכל הראשונים- מה לענות על כל השאלות ששאלנו כשלמדנו אותם, מאיפה הם יודעים וכו'.
לפעמים אחרי השלב הזה, נמצא שאיך שחילקנו את הראשונים לפי דעותיהם לא היה נכון, ויכול להיות שהם מסכימים בשורש ובעיקרון, אבל הם חולקים בנקודות ובהסתעפויות מאוד קטנות.
הספרים שעוסקים בדרך כלל בקומה הזאת הם בעיקר ספרי אחרונים שעוסקים בסברות, כגון ר' שמעון שקופ, ר' שמואל רוזובסקי ועוד.
ד. הערות כלליות
בדרך כלל בשלב הראשון אין מחלוקת. רק בפעמים נדירות- שהריטב"א לדוגמא, יבין אחרת מה כתוב בגמרא מרש"י. אם הבנת מה כתוב בגמרא או ברש"י ומישהו אחר אומר לך שכתוב אחרת, אתה מבחינתך הצודק וחובת ההוכחה עליו. המחלוקות נוצרות בדרך כלל בשלב השלישי. כאן זה כבר לפי כח הסברה, שזה לפי שכלו של האדם והרגלו בלימוד, וכל אחד לפי כוחו.
בשיעורים בשיעור א' נתעסק בעיקר בקומה הראשונה, וננסה יותר לראות איך היינו צריכים ללמוד את הגמרא כמו שצריך וכדומה.
^ 1.סוכם ע"פ שיעור של הרב משה חביב שניתן בתחילת השנה. הרב עבר על הסיכום.
a class="footnote" name="2b" href="#2a">^ 2.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
