ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
פרשת נשא מסתיימת בפסוק "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו" שואל המדרש מה דיבר אליו? ועונה "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (מדרש רבה פרשה טו סוף אות ח). רש"י מפרש שחלשה דעתו של אהרן שלא השתתף בקרבנות הנשיאים "אמר הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב הנרות". נראה לכאורה שהדיבור הראשון במשכן, עוסק לכאורה בחולשה אנושית ולא בציווי נצח? הרמב"ן (פרק ח פסוק א) מקשה על דעת רש"י, מדוע "נחמו" בנרות ולא בקרבנות ובקטורת? לכן חולק הרמב"ן וסובר כי הרמז הוא ל"נרות חנוכה" להם זכו ישראל ע"י מתתיהו חשמונאי כהן גדול. "שהם נוהגים בגלותנו גם לאחר חורבן הבית כאשר הקרבנות בטלין". גם תשובה זו עדיין אינה מספקת וצריך להבין מדוע אירוע היסטורי זה נבחר כמסר הראשון של הקב"ה? ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק בהעלותך אות ג) מסביר כי הדלקת הנרות ע"י אהרון מסמלת את כוח התורה שבע"פ. האור שבא מצד האדם, ותפקיד הכהן להשפיע בישראל כוח התורה שבע"פ "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו". "דבר אל אהרן ואמרת" משמעותו, קבל "דבור" שהוא מלא עצמה וחוזק בתורה שבכתב והעבר אותו לאהרון שימסור אותו לציבור ב"אמירה" שהיא רכה "תזל כטל אמרתי". משה ע"י הציווי הראשון של הדלקת הנר ישפיע באהרן כח זה שיוכל להעלות נרות ומהן תוקרן השפעה בישראל שיזכו בתורה שבע"פ. כח זה של השפעה רוחנית לא יעלם גם כשלא תהיה קיימת מצות הדלקת נרות אלא שאז ההשפעה תעשה ע"י ברכת כהנים. יברכך ה'- רבוי של תורה שבע"פ - שכל אחד מתברך לפי כוחו ומדרגתו. יאר ה' - כי נר מצוה ותורה אור. וישם לך שלום - מוסב גם על התורה שנאמר עליה "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". כמו שמצינו בהרבה מקורות שהתורה שבע"פ יוצרת בסופו של דבר למרות המחלוקת לשם שמים מצב ש"חיבה ורעות נוהגין זה בזה". ( יבמות יד ע"ב בעניין מחלוקת בית שמאי ובית הלל) או "אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה" (קידושין ל ע"ב).
ה"אבן עזרא" במקום גם הוא מבאר שהתורה רצתה לרמוז בסמיכות הפרשיות שה"דבור יהיה גם בלילה כי שם יהיה אור דלוק לא יכבה" (עיין גם בחזקוני). הרמב"ן מעיר עליו ממאמר חז"ל "והלא לא נדבר עמו אלא ביום" (מכילתא בא א ). ע"פ מה שהתבאר שהמנורה מסמלת את כוח התורה שבע"פ, שהוא העמל העצמי שלנו, יובנו דברי "אבן עזרא". אכן מצינו במדרש "ביום למד משה מפי הקב"ה ובלילה היה חוזר לאוהל מועד וחוזר בעצמו בסיועו של הקב"ה" (שמות רבא פרשת כי תשא) זהו בעצם עניין העיסוק בתורה שבע"פ. (עיין גם בהעמק דבר ובהרחב דבר במקום).
בסיום "על הנסים" הנאמר בחנוכה כתוב "וקבעו שמונת ימים אלו... " משמע שזה חלק מרשימת הנסים ולא תוצאה שלהם (השוה לעל הנסים של פורים). היוונים רצו לשלול מאתנו את הכוח שיש "לנו חלק באלקי ישראל" (עיין שפת אמת) ע"י בטול כוח חכמים במצות קדוש החודש, וביטול מצות מילה שהיא כוחנו בהשלמת הבריאה. לכן הנס היה שנתגלה כוחנו בקביעת שמונה ימים נוספים.
זהו המסר הראשון של הקב"ה באוהל מועד, הוא גלה לנו את החשיבות הרבה שהוא מייחס לעמל בתורה ולפלפולה של תורה שמלוה אותנו לדורות גם בגלות, זמן שאין לנו בית מקדש, גם בלילה הרוחני כשאין לנו את אור המנורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
