ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וכך סיפר כמדי שנה:
במדינתנו טורקיה חי פעם יהודי שנהג לתקוע במיומנות בשופר בראש השנה והתפקיד היה שמור לו. הוא היה, כפי שנדרש בהלכה, ירא שמיים המקפיד במצווה קלה כחמורה, אבל עם השנים חל בו שינוי לרעה. הוא התרחק אט אט מיהדותו ואחיו היהודים החלו להתרחק מפניו. בשלב מסוים גמלה בליבו החלטה להתאסלם. הוא המיר את דתו ואימץ את מנהגי הישמעאלים ואורחותיהם.
המוסלמים קירבו מאוד את היהודי המומר ועודדו אותו. ככלות הכל לא בכל יום יהודי מתאסלם. שמו התפרסם והוא קיבל משרה בחצר השולטן, ובהיותו יודע נגן התקבל כחבר בלהקת הנגנים המלכותית. הוא התחבב על חבריו וכדי להפגין את היותו מוסלמי נאמן, נהג ללעוג על היהודים ודתם.
ערב אחד נערכה בארמון מסיבה מפוארת, בה השתתפו שרים ונכבדים נוספים. עלה במוח המומר רעיון איך להפוך את הערב לחוויה בלתי רגילה. הוא מיהר לביתו, פשפש בארונותיו עד שעלה בידו למצוא את השופר שבו נהג לתקוע ליהודים כשהיה בעל תוקע. הוא מיהר עם השופר אל חצר השולטן כשהוא מהרהר בחיוך כמה יצחקו רעיו לשמע התקיעות, השברים והתרועות שיוציא מן השופר כלעג למנהגי היהודים.
המוסלמים הגיבו למראהו בהתלהבות. המומר המיומן בתקיעות קירב את השופר לפיו, נשף ומהשופר בקעו קולות תקיעה ושברים. הוא המשיך לנשוף כדי להפיק קול תרועה. קולות משונים כמין צפצופים בקעו מהשופר. המומר ניסה להריע שוב ושוב, אך לשוא. הוא נשף ונשף, פניו התאדמו אך קול התרועה לא נשמע.
קולות צחוק החלו להישמע באולם, לא על היהודים אלא על המומר המתרברב. הנה רצה להוכיח את יכולתו, והסתבר שאינו יודע לתקוע בשופר כראוי. הוא עזב את המסיבה בבושת פנים. כאשר הגיע לביתו ניסה שוב את כוחו, והתופעה חזרה ונשנתה. הוא הצליח להפיק את קולות התקיעה והשברים, אבל נכשל בתרועה. המומר לא הבין מה פשר התופעה והחליט לגשת אל הרב אברהם היכיני.
"מדוע איני מצליח להפיק את קול התרועה מן השופר?", שאל המומר בבושה ובייאוש.
"סוד גדול טמון כאן", החל הרב להסביר לו בנחת, "התקיעות בשופר באות לבלבל את המקטרגים. בראש השנה, כאשר כל היהודים מתקבצים יחד בבית הכנסת כשהם מלאים רגשות קדושה וטהרה, קמים כנגדם כל המקטרגים, ואנו היהודים תוקעים כנגדם בשופר כדי שיבלבלו אותם הקולות ולא יצליחו לקטרג".
הרב נעץ את עיניו בעיני המומר והמשיך: "כידוע לך, יש שלושה סוגי קולות: תקיעה, שברים ותרועה. התקיעה היא כנגד אברהם אבינו, אבל לאברהם היה בן נוסף, ישמעאל, אשר בא ותובע את חלקו. השברים הם כנגד יצחק, אבל גם לו יש בן גוי, עשיו. גם כאן יש אחיזה לגויים. אולם התרועה היא כנגד יעקב אבינו, והפעם היא שייכת כולה לבני ישראל! ולכן אנו אומרים 'אשרי העם יודעי תרועה'. לכן הצלחת להשמיע קולות תקיעה ושברים, אבל בתרועה נכשלת", סיים הרב את דבריו.
המומר לא היה יכול לזוז ממקומו מרוב תדהמה. לפתע קלט כי הוא כגוי שאין לו חלק ונחלה בזרע יעקב. ליבו התעורר וצימאון עז התעורר בנפשו לחזור לבני עמו, אל דתו ואלוקיו. הוא נפל לרגלי רבי אברהם והתחנן שיורה לו דרך תשובה. הרב הורה לו לעזוב את עירו ולעבור לעיר מרוחקת, שם יעסוק יומם ולילה בתפילה ואמירת תהילים.
בעל התוקע הזקן סיים את סיפורו: "האיש שב לעמו ואלוקיו וחידש ימיו כקדם לאחוז בשופר כשהוא תוקע מדי ראש שנה בהתרגשות מיוחדת".
באותה שנה סיפר את הסיפור בהתרגשות כה גדולה עד שקהל המתפללים הזדהה לגמרי עם רגשי התשובה של המומר וכל אחד ואחד התעורר לחזור בתשובה על חטאיו הוא. לתדהמת הקהל סיים הזקן בקול רועד במילים "אני הוא התוקע ששב בתשובה!".
הוא קירב את השופר לפיו והרעיד את קירות האולם והלבבות: תקיעה, שברים ותרועה.
כעבור ימים מספר הלך התוקע שבע הימים לעולמו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
