ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה נויפלד ז"ל
לא פעם בהיסטוריה, גם היהודית וגם הכללית, אנחנו רואים את ההשלכות של התעלמות מאזהרות ומסימנים ברורים של סכנה. איש אינו אוהב להאזין לנביאי פורענות ואבדון. אנשים כאלה מפריעים לחיי היומיום שלנו ולתחושת האינרציה והאיזון שיש בהם. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שינוי לטובה, אבל עמוק בלב אנחנו לגמרי שבעי רצון מהמשך הסטטוס-קוו של החיים.
מסיבה זו הדור של נוח מחמיץ את ההזדמנות להציל את עצמו ובכך גם לשנות את ההיסטוריה של כל העולם שבא אחריו. הוא מתייחס לנוח ולפרויקט בניית התיבה שלו כמשהו מוזר, אם לא ממש מטופש. ולכן, על אף שהגשם מתחיל לרדת ומפלס המים מתחיל לעלות, בני דורו של נוח מוסיפים לבוז לו ולמסר שהוא מנסה להעביר להם.
בני אדם נוטים להתעלם ממושיע בלתי רצוי. הוא לא משתלב בתבנית הנתונה מראש של העזרה והישועה, ולכן גם כשהוא מדייק וצודק בהערכתו, ברוב המקרים הוא נדחה וזוכה רק לקיתונות של לעג והתעלמות. אין צורך בדוגמאות לאמת הזאת שבהתנהגות האדם לאלה מבינינו שחיו במדינת ישראל בעשורים האחרונים.
אחרי המבול גם נוח עצמו לוקה בחסר בתחום ניצול ההזדמנויות. הסיבה לכך שהיחס של המפרשים כלפי נוח תמיד היה שלילי, ואפילו קשה, היא מפני שהוא לא ניצל את ההזדמנות לבנות עולם חדש שלא נפגם מחטאי העבר ומשגיאותיו. הזדמנות כזאת, בעצם אותה הזדמנות שהוצעה לאדם וחווה בגן עדן, לא ניתנה שוב, לשום אדם אחר, בתולדות האנושות.
החמצת ההזדמנות הזאת על כל הטמון בה היא החולשה שהביאה על נוח את הביקורת הקשה בעולם הרבני היהודי. התורה עצמה מבהירה לנו איך צריך לקבל החלטות נכונות ולבחור בחירות ראויות בחיים. התורה אומרת לנו לבחור בחיים ולא במוות, בטוב ולא ברע, בנצחי ולא בחולף.
פעמים רבות ההימנעות מקבלת החלטה, כשההחלטה הנכונה ברורה בעליל, איננה נתפסת ביהדות כזהירות או ניטרליות, אלא כקבלת החלטה שגויה ורעה. הזדמנות מוחמצת היא חטא, וחטא של הימנעות פעמים רבות רע ומסוכן יותר מחטא של מעשה.
חיינו מוגדרים על ידי ההחלטות שקיבלנו ושאנחנו ממשיכים לקבל. לעתים קרובות הצורך לקבל החלטה נכפה עלינו בגלל נסיבות חיצוניות. אני תקווה שהקב"ה יעניק לנו מספיק חכמה לנצל את ההזדמנויות הנקרות בפנינו לקבל החלטות נבונות בחיינו האישיים והלאומיים גם יחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
