ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רמת המתח שלנו משפיעה על הרווחה הגופנית והנפשית שלנו, על יחסינו עם בני משפחה ועם אנשים אחרים ועל ההשקפה שלנו על החיים בכלל. בעולם של תקשורת מיידית (גם עם אנשים שאנחנו לא באמת רוצים לתקשר איתם, אבל שיש להם את מספר הטלפון שלנו!) קל מדי לסבול ממתח ועקה.
חז"ל לימדו אותנו במסכת אבות ש"מרבה חוכמה מרבה מכאוב". בעת שכיהנתי כרב במיאמי ביץ' לפני עשרות שנים, בעיתון המקומי כמעט לא דיווחו על חדשות, חוץ מעל תנין שחצה את הכביש מדי פעם בפעם. אך כשעברתי לניו יורק והתחלתי לקרוא את ה"ניו יורק טיימס", נעשתי מודע לבעיות בבוצוואנה ולמגיפות בפטגוניה. גיליתי אז שיש הרבה דברים חדשים שיכולים להדאיג אותי, דברים שבמיאמי ביץ' זכיתי שלא לדעת עליהם כלל.
חכמינו לימדו אותנו גם ש"מרבה נכסים מרבה דאגה". למעשה, אני מוכן להסתכן ולומר שעושר הוא גורם המתח הגדול מכולם. בשנים הרבות שכיהנתי כרב, באו עשרות אנשים לבקש את עצתי בעניינים כספיים ואישיים. כל המחאות שלי לא הועילו. האמונה שהרבנים יודעי כול מושרשת עמוק בעם היהודי. אני תמיד מצחקק בלבי על התופעה הזאת, כי אם אני כל כך חכם, למה אני לא עשיר?
תמיד נדהמתי מכך שהבחנתי במידה זהה או גדולה יותר של עקה בקרב אלה שיש להם כסף ולא ידעו מה לעשות בו, להשקיע במניות, בנדל"ן, באגרות חוב, בבנקים, מתחת למזרון, בהשוואה לאלה שבאו אליי לקונן על כך שיש להם מעט מאוד כסף או אין להם כלל.
מובן שיש מתח טוב ומתח רע, אבל בסופו של דבר, כל מתח הוא סוג של מתח רע במובן זה שהוא מטריד אותנו, מעיב על החזון האישי שלנו ומשפיע עלינו גופנית ורוחנית. מתח הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. הוא בלתי נמנע, כמו מזג האוויר (שגם הוא גורם לנו מתח, אגב), התנועה בכבישים ומסים. אז השאלה היא איך להתמודד עם המתחים ולשלוט בהם במקום להניח להם לשלוט בנו.
מצאתי שחופשות ונסיעות, נעימות ומסיחות דעת ככל שיהיו, אינן תרופת פלא למתח למרות הכול. מסיבה לא ברורה אנחנו נוטים לארוז במזוודה ולקחת אתנו את כל הדאגות, הבעיות והחששות. רמת המתח בנסיעות האלה לפעמים גבוהה יותר מזו של חיי היומיום המלחיצים.
הכרתי בחיי אנשים שלווים ונטולי מתח. היה בהם שילוב של אמונה עמוקה עם מידה של סטואיות חיובית. הם תמיד הסתכלו על החיים ותהפוכותיהם במבט לטווח הרחוק. רק לעתים נדירות שם כעסו על אנשים או על נסיבות, וכל מעשיהם התאפיינו בסבלנות ובתכליתיות.
מעניין לציין שהם לא ראו את עצמם כאנשים רוחניים אלא הדגישו את הרציונאליות והפרגמאטיות שבהתנהגותם כלפי הזולת והעולם. תמיד תהיתי אם אופי שליו כזה הוא משהו שאפשר ללמד וללמוד או שזאת מתנה מולדת שהקב"ה נתן לאלה שזכו לקבלה.
ישעיהו משווה את שלוות הרוח עם צדיקות והתנהגות תורנית מוסרית ואת זעם הרשעים על החיים לים סוער, "והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל". אבל אינני יודע אם שלוות הרוח מולידה יושר והתנהגות מוסרית או שהיושר והמוסריות מביאים לנשמה שלווה.
אך דבר אחד ודאי. רשעים תמיד נמצאים במתח מפני שהם חושבים שאנשים אחרים עומדים בדרכם, שהם הסיבה לחרדה ולחוסר הנוחות שהם חשים. חוסר שביעות רצון של האדם ממה שיש לו תמיד מתבטא במתח גופני ונפשי מוגבר. לכן השאלה איך אנחנו עומדים במבחני המתח בחיים היא שאלה חשובה מאוד לרווחתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
