ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
כמובן, כך חושב רק בעל המבט השטחי. אנו יודעים, שהתורה כולה היא אלוקית ונצרכת לדורות עולם, וכל אות ותג בה חשובים מאד, שהרי (לרוב הפוסקים, למעט שיטת הרמב"ם) ספר תורה החסר אות אחת פסול לקריאה. לעיתים, בכלים רגילים איננו מוצאים את הטעם לכתיבת פרשיות עלומות אלו, ורק תורת הנסתר נחלצת לעזרתנו ומוצאת דווקא בפרשיות אלו את הסודות העמוקים ביותר.
נקודה כזו באחת הפרשיות, שבפרשת מסעי, ברצוני להציע לפניכם. התורה (לד, טז – כט) מפרטת לנו את רשימת שמות הנשיאים אשר יהיו נציגי השבטים בחלוקת הנחלות בארץ. לכאורה, רשימה שגרתית המפרטת עניין שבימינו אין לו שום משמעות. אולם, חד עין ירגיש בתמיהה גדולה הצפה מסדר השבטים ברשימה.
הנה הסדר לפניכם – יהודה, שמעון, בנימין, דן, יוסף – מנשה ואפרים, זבולון, יששכר, אשר, נפתלי. סדר זה תמוה מאד, השבטים לא מסודרים לפי סדר תולדותם ואף לא לפי סדר חנייתם במדבר. אם כך מדוע סודרו בצורה זו?
והתשובה פשוטה (בדרך שכל, ללא הזדקקות לנסתר) – זהו סדר הנחלות בארץ מדרום לצפון. יהודה ושמעון נחלו בנגב ובדרום. מצפונם – בנימין (במזרח) ודן (במערב), אחד כך – בני יוסף בשומרון ובשרון, בהמשך – זבולון ויששכר, ולסיום: התוחמים הצפוניים – אשר ונפתלי.
התשובה פשוטה, אלא שהיא מציפה תמיהה גדולה יותר – הרי כל שבט מצא את מיקומה של נחלתו בגורל. אם כך בעת שנחתמה התורה במות משה עדיין לא נקבע סדר הנחלות?
תמיהה ותשובתה עימה. אכן, מכאן למדנו, שהגורל אינו מקרי, אלא שמראש כול נחלה התאימה לשורש נשמתו של השבט שקיבל אותה. לפיכך, כבר בעת שניתנה תורה היה ברור מקומו של כל שבט. הגורל רק גילה זאת כלפי חוץ. עיקרון זה אנו יכולים גם למצוא בברכותיו של יעקב לשבטים, אשר מתנבא מראש – "זבולון לחוף ימים ישכון", הא למדת שכבר אז היה ידוע מקומו של זבולון, והמעיין ברש"י שם יגלה גם רמזים רבים לנחלותיהם של שאר השבטים.
המדהימה ביותר היא ברכתו של משה לדן – "דן גור אריה יזנק מן הבשן". כל העוקב בתנ"ך אחרי מסלול ההתנחלות של שבט דן בארץ יודע, שבימי יהושע עלה בגורלו של דן - אזור עמק איילון וגוש דן, ורק בהמשך כשהשבט נדחק מנחלתו בידי הפלשתים, עלה חלק מהשבט להתיישב באזור נחל דן בצפון. לכאורה, התנחלות זו היא רק תוצאה של חוסר בקרקעות, אולם משה כבר חזה אותה מראש באומרו שדן עתיד לנחול בנחל המזנק מהבשן.
זו גם הסיבה, (רש"י במדבר כו, נד) שהגורל היה על פי רוח הקודש ובאורים ותומים, "והגורל עצמו היה צווח ואומר – אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני", לפי שכול שבט צריך להתיישב באזור בארץ המתאים לשורש נשמתו.
בימי בין המצרים, עת אנו מתקנים את פגמי הגלות והחורבן, עלינו לשוב ולפעול ולהתגעגע ליום בו נגלה את מעלתו של כל אזור וחלק בארצנו הקדושה, ונשוב ונתיישב כולנו בכול חלקי הארץ, איש איש במקום המיועד לו, וכך יופיע עם ישראל במלוא קומתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
