ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- אישות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
אחותי התגרשה מבעלה לפני 14 שנים והתחתנה עם גבר אחר בערך לפני 10 שנים. עכשיו הם רוצים לחזור אחד לשני, כמובן לאחר גירושין. מה ההלכה בקשר לנישואים שלהם. הם מאוד סובלים מהחיים הנוכחיים. האם הם יכולים להתחתן ותהיה מנוחה לנפשם?
תשובה:
כתוב בתורה בספר דברים פרק כ"ד פסוקים א'-ד' כך:
"כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר: ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה: לא יוכל בעלה הראשון אשר ש לחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני ה' ולא תחטיא את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה".
לכן, כל עוד לא נישאה לבעל שני, ישנה מצוה להחזירה לבעלה הראשון, אך משנישאה לאחר והתגרשה ממנו אינה יכולה לחזור להינשא לבעלה הראשון, וזהו איסור לאו.
הדברים הובאו להלכה בשולחן ערוך (אבן העזר י', א'):
"המגרש את אשתו, ואחר כך זינתה, מותרת לחזור לבעלה. אבל אם נתקדשה לאחר וגירשה, או מת, אסורה לחזור לראשון".
בשולי התשובה:
לכאורה היה ניתן לפתור את הבעיה באחד מב' דרכים:
א. הפקעת הקידושין הראשונים או השניים.
ב. פסילת אחד מעדי הקידושין.
אך למעשה דרכים אלה אינן מהוות פיתרון:
א. בעניין הפקעת הקידושין העלה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ה סי' כ"ב) שאנו לא משתמשים בזה משתי סיבות עיקריות, המוזכרות בגדולי הראשונים והאחרונים:
1. "יש לחוש שמא בעינן בי דינא דאלימא לאפקועי כבי דינא דר' אמי ורב אסי".
2. "יש להוסיף בזה עוד, שאפילו אלו הנוטין לומר שגם בידינו יש לדון דין אפקעינהו, המדובר הוא דווקא שנדון דין אפקעינהו שכבר הוזכר בש"ס, אבל לא שנבוא אנו לחדש אופנים חדשים של אפקעינהו בדימוי מילתא למילתא" 1 .
ומסיים שם וכותב "הדבר מבואר בהרבה פוסקים וכן כתב הפרי חדש ה' גיטין סי' קכ"ה ד"ה וראיתי והחכם צבי סי' קכ"ד ועוד הרבה פוסקים, ואין לנו לדון בדורות שלפנינו דין אפקעינהו עיין שם".
ב. פסילת אחד מעדי הקידושין נעשית רק לצורך גדול במקום חשש קילקול, כגון חשש עיגון או ממזרות, אך לא כדי להתיר איסור לכתחילה, כגון גרושה שנישאת לאחר ורוצה לחזור לבעלה הראשון.
ויש לדעת שמי שאינו שומר תורה ומצוות הגם שהוא תינוק שנשבה, הוא עד פסול לקידושין. כך כתב הרב משה פיינשטיין (אגרות משה אבה"ע ח"ד סי' נ"ט):
"ומה שכתב כבוד תורתו שידיד החתן בנישואין ראשונים אפשר לא נפסל משום שהוא כתינוק שנשבה, הנה בתשובתי שם כתבתי בפשיטות שפסולין לעדות דאף דלא גרעי מעכו"ם אבל גם לא עדיפי מעכו"ם לענין עדות. ורק שלעניין שמעלין מסתבר שעדיפי מעכו"ם שראוי להחזירן לתשובה ולמשכן בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה מה שליכא זה בעכו"ם, אבל לענין עדות כל זמן שלא חזרו בתשובה והם בטעותם לא עדיפי מעכו"ם, מאחר דחזינן דכפירה מחשיבה ליצא מכלל ישראל משום שאינו מחזיק בדת ישראל, לכן כל זמן שטועה אינו בכלל ישראל עיי"ש. וגם בלא זה כיון שעל כל פנים אינם מאמינים בתורה ובשכר ועונש שאם כן ליכא כלל דבר האסור ויענשו כשיעשה דבר רע שאם כן ליכא שום איסור מלהעיד שקר ולא יהיה על זה שום עונש לא שייך להכשירו, וכן ברור שמי שאינו יודע שאיכא איסור להעיד שקר ואף אם יודע שאסור אבל אינו יודע שייענש על עבירת עדות שקר הוא פסול לעדות".
^ 1.ועל דבריו ניתן להוסיף, שישנה דעה בראשונים (הראב"ן גיטין ל"ב ע"א) לפיה מה שאומרת הגמרא דין אפקעינהו הוא אינו אליבא דהלכתא, משום שזה נאמר בגמרא (גיטין ל"ג ע"א) כדי ליישב דעת רשב"ג, ולהלכה נפסק כדעת רבי החולק עליו. לדעה זו נקודת המח' בין רבי לרשב"ג היא האם אמרינן דין אפקעינהו או שאין דבר כזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
